מיתוג חדש ליקב דלתון
  מאת רן בירון

שתף:
יקב דלתון הוקם בשנת 1995 על ידי משפחת הרוני. האב מתי ובנו אלכס ובני משפחתם עלו לארץ מתוך ציונות אמיתית, ללא מרכאות, בחנו אפשרויות השקעה שונות של משאבים שצברו בעסקיהם לפני עלייתם לארץ ובחרו להקים יקב. הם בחרו בגליל העליון, לדבריהם, כי התמקמות באזור הזה הקנתה להם את מלוא התחושה של ציונים אמיתיים. "ללא מרכאות" אמרתי? אכן, יקב דלתון הוא סיפורה של משפחת הרוני.

במפגש שנערך לאחרונה הציגו בעלי היקב את ה"אני מאמין" שלהם. את עיקר הדברים נשא אלכס הרוני. הוא דיבר על ההיסטוריה של היקב ועל הכיוון והתדמית שהוא צופה לעשרים השנים הבאות.


מימין לשמאל: אלכס הרוני, מתי הרוני, גיא אשל

"בעשרים השנים הראשונות", אמר אלכס, "הייתה אבולוציה והיו סגנונות ללא חוט מקשר. זה היה סביר כי לא היו הרבה יקבים וכל אחד יכול היה לעשות כרצונו. עם הזמן, השוק השתנה וכיום אנחנו חייבים בסיס, מיתוג, והגדרה של מקומנו בשוק. המיתוג החדש יוביל את היקב בעשרים השנים הבאות. אנחנו מסתכלים על מה שאנחנו עושים, בוחנים את החולשות והחוזקות שלנו בכל יין, בכל סדרה וביקב כולו. הליבה ממשיכה להיות האדמה, הכרמים והבר קיימא. כנות, חוכמה ומצוינות ילוו את היקב בעתיד. אנחנו רוצים לגעת ברגשות של הלקוח".

אכן, מילים כדורבנות ומחוייבות אישית. במהלך עשרים ושתיים שנות הפעילות של היקב, לא אטעה אם אומר, הוא תמיד הלך קדימה, הן באיכות, הן במגוון סוגי היינות והן בתפוקה השנתית. בתחילת הדרך, נעזרה המשפחה רבות בחקלאי מושב כרם בן זמרה וגם בשרותיו של יועץ יין בינלאומי, ג'ון וורנטשאק. מן הראוי לזכור כי היה זה עוד לפני, או לפחות במקביל לפריצה הגדולה של יקבי הבוטיק שהעלו בקרב ציבור חובבי היין את המודעות לאיכות משמעותית של יינות ישראלים. עם זאת, מתי ואלכס הרוני, מתחילת דרכם, לא התכוונו להשאר בגודל של יקב בוטיק ולאחר כשבע שנים, כבר הגיעו לתפוקה של 300,000 בקבוקים. כיום מייצר היקב למעלה ממיליון בקבוקים בשנה.

יקב דלתון מנהל כיום כרמים הפרושים על פני 1200 דונמים, רובם בגליל. דלתון מוגדר כיקב אחוזה (Estate Winery), דבר המאפשר לו לשמור על סטנדרטים גבוהים ביותר של איכות והקפדה על כל פרט במהלך הגידול בכרמים ובתהליכי העשייה ביקב. בשנים האחרונות השקיע היקב משאבים רבים בטיפוח כרמיו והם נמנים כיום עם הטובים בכרמי הארץ. בכך כמובן לא די. הגורם המשלים הוא הטרואר המאתגר, שבו נטועים כרמי דלתון, במיוחד אזור כרם בן זמרה ורמת דלתון.



בהסטוריה של היקב, משולבת בהצלחה רבה הייננית המוערכת נעמה סורקין, נעמה פרשה לפני מספר שנים, אך תרומתה זכורה וזוכה לשבחים מבעלי היקב. כיום, יינן היקב הינו גיא אשל, בוגר הפקולטה לייננות באוניברסיטת דייויס בקליפורניה. לאחר סיום הלימודים, נשאר גיא עוד מספר שנים בחו"ל, השתלם והתמחה ביקבים שונים, בקליפורניה, בצרפת ובאוסטרליה, צבר ניסיון רב ומיד עם שובו לארץ, קבל את תפקיד היינן הראשי בדלתון. "החיבור שלי עם דלתון", אומר גיא, "הוא מושלם. זה מקום שבו אני יכול להמשיך ללמוד באזור המסעיר ביותר בישראל, וביקב שהוא כמו משפחה עבורי ותומך במרבית שאיפותי היצירתיות"



במהלך המפגש, הציגו בני משפחת הרוני והיינן גיא אשל, לטעימה, את המגוון הרחב של יינותיהם, כעשרים וחמש תוויות שונות, מכל הסדרות ובראשן יין הדגל, גאוות משפחת הרוני, הנושא את השם "מתתיה", שמו של אבי המשפחה, אשר מיוצר בכמות מוגבלת, רק בשנות בציר מעולות במיוחד. אחטא לאמת אם אומר כי הצלחתי לטעום ביסודיות את כל 25 היינות שנפתחו בפנינו במפגש. התרכזתי במיוחד בסדרת עלמה, אשר אותה מגדירים מנהלי היקב כ"גן השעשועים של היינן" זאת הסדרה, הם ממשיכים ואומרים, שבה "היינן יכול להתפרע מבחינת הממסכים שהוא מרכיב. זאת סדרה של סקרנות, יצירתיות ומומחיות, סדרה אשר מבטאת את טעמיו הייחודיים של הגליל, תשוקה לטעמים חדשים והתמסרות להנאה". לאור התבטאות כזאת, ברור כי פתחתי בטעימת יינות אלו, לאחר מכן עברתי לסדרת רזרב ולסיום, מתתיה. ברשמי הטעימה התייחסתי ליינות שאהבתי במיוחד.

רשמי טעימה:

עלמה קוראל 2016
יין וורוד (רוזה...) המופק מ 50% ענבי גרנאש נואר ו 50% ענבי פינו גרי. הגרנאש עבר השרייה של 3 שעות על הקליפות ונסחט. הפינו גרי עבר תהליך דומה אבל בהשרייה של 24 שעות. התירוש הראשון הועבר לחביות והשני למיכלי נירוסטה, שם שהו עד להכנת הממסך. גיא היינן הסביר כי "הם רצו לייצר יין מקורי וחדש עם מעט צבע, יבש וחצוף כמו הצבר הטיפוסי". לטעמי, הם הצליחו. אכן במבט ראשון וגם בלגימה ראשונה, חשתי שזה יין לבן עם כמה טיפות של פיגמנט וורוד, אבל מיד לאחר מכן הוא התחיל לדבר בשפה של ארומות פרחוניות, טעמי פרי צעיר, חומציות מרעננת וסיומת ארוכה. אהבתי מאד.

עלמה אייבורי 2015
מורכב מ 74% סמיון, 14% פינו גרי ו 12% וויונייה, אשר נבצרו מכרמים באלקוש ובמשגב עם. כל זן הותסס בנפרד ושהה על משקעיו כחצי שנה ולאחר מכן הורכב הממסך של שלושתם. כאמור, "גן השעשועים של היינן". אכן, ממסך בלתי שגרתי, אבל עם תוצאות יפות לטעמי. הסמיון תורם את הרכות, הוויונייה תורם את הארומטיות המודגשת והפינו גרי יוצר את הרעננות המענגת. יין לבן קל, טעים ונעים לחך.



עלמה סקרלט 2013
מורכב מ 75% שיראז, 15% מורבדר ו 10% גרנאש, אשר נבצרו מכרמי היקב בכפר תבור. כקודמיו גם ביין זה, ענבי כל חלקה נבצרו והותססו בנפרד ולאחר מכן שהו בחביות עץ אלון כשנה עד להרכבת הממסך הסופי. לדברי הינן, יין זה הוא מהפופולריים שמייצר היקב. בעבר הוא נשא את השם SGM או SMV וכיום, עם המיתוג מחדש, זכה לשם "סקרלט". לטעמי, יין אדום טוב מאד, בעל גוף מעט למעלה מבינוני, עם נוכחות נעימה על החך, חומציות באיזון מלא עם שאר המרכיבים וסיומת ארוכה מלווה במתיקות מאופקת. יין כלבבי.

עלמה קרימסון 2013
בשלב זה הגענו לממסך שאינו נדיר כקודמיו. להיפך, ממסך בורדולזי טיפוסי, 67% קברנה סוביניון, 31% מרלו ו 2% קברנה פרנק, אשר נבצרו ממספר חלקות בכרמי אלקוש, תל פארס ומשגב עם. שוב, תסיסה והתיישנות נפרדת של כל חלקה עד להכנת הממסך כעבור כשנה והתיישנות נוספת של הממסך הסופי במשך חודשיים. אהבתי מאד את נוכחות המרקם הקטיפתי על פני החך, הפרי המרוכז המעניק ליין עוצמה, התיבול העז והסיומת הארוכה.

קברנה סוביניון רזרב 2014
סדרת רזרב, לדברי אנשי היקב, היא "הגאווה והאושר" שלהם. סדרה זאת מבוססת על "זיהוי החלקות עם הפוטנציאל הגבוה ביותר... אשר מטופלות בתשומת לב יתרה...". אכן, הראשון שבהם, הקברנה סוביניון, מרשים מאד, מבוסס על 100% ענבי זן זה מחלקות שונות בגליל העליון, במיוחד מכפר שמאי, אלקוש וכרם בן זמרה. כדרכם, גם כאן, ענבי כל חלקה הותססו והתיישנו בנפרד עד להרכבת הערוב הסופי והביקבוק. ליין צבע בורדו עמוק, כמעט אטום לחלוטין, הוא פירותי מאד, יחד עם מתיקות מאופקת של שוקולד וקפה האפיינית לזן, חומציות מודגשת, איזון מלא וסיומת ארוכה.

שיראז רזרב 2013
יין זני המבוסס על ענבי שיראז מכרמים הנטועים על אדמת בזלת שחורה בשדמות דבורה ובתל פארס, אשר התיישן כשנה וחצי בחביות עץ אלון. יין מרשים במיוחד, בעל גוף קטיפתי מלא, מעלה ארומות נעימות של פירות בשלים ותיבול מאופק, המובילים לטעמים פירותיים בליווי מתיקות מאופקת, עפיצות מרוככת וחומציות טובה. לטעמי, היין כעת במיטבו אבל יכול להמשיך להשתבח.

מתתיה 2013
לדברי היקב, "מתתיה מייצג את מיטב העשייה ביקב דלתון ומיוצר רק בשנות בציר יוצאות דופן. שם היין מהווה מחווה למתי הרוני ולחזונו". היין מבוסס על ערבוב של ענבי שתי חלקות מצטיינות של זן הקברנה סוביניון. האחת באלקוש, באדמה גירית וחרסתית בגובה 650 מטר והשניה בכפר שמאי, באדמה אבנית מאד אשר משלבת טרה רוסה וגיר, בגובה 600 מטר. מעבר לבחירה המוקפדת של חלקות הכרמים, גם כל התהליכים ביקב מכוונים להישג גבוה במיוחד. היין התיישן כשנה בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות (כל חלקה בנפרד), בשלב זה הורכב הממסך, אשר המשיך להתיישן שנה נוספת בחביות מובחרות ולאחר מכן עוד כשנה בבקבוקים. זה המידע שמסר היקב. עכשיו הזמן לבחון כיצד הוא בא לידי ביטוי בכוס היין. אכן, היין מציג מאפיינים בולטים של יין גדול. עושר ניחוחות וטעמים של פרי, תיבול עז עוצמתי, מורכבות, רבדים חדשים מידי לגימה לאורך זמן בכוס, נוכחות נעימה מאד על החך וסיומת ארוכה מלווה במתיקות מאופקת. עם זאת, לטעמי היין עוד צריך להתפתח בשנים הבאות עד אשר ידבר במלוא עוצמתו. מניסיון העבר עם שני הבצירים הקודמים של מתתיה, 2006 ו 2008, אני ממליץ להמתין עוד כמה שנים ולחסרי הסבלנות, לפחות שעתיים חידרור.
מחיר המתתיה, 480 ש"ח, עשוי להרתיע רבים, אבל בוודאי יהיו אספנים וסקרנים אשר יאמצו אותו אל מקרר היין שלהם.

לכל הכתבות     הוסף תגובה
שתף: