הנובל של פלם
  מאת רן בירון

שתף:
בימים אלו נכנס יקב פלם לשנתו העשרים. במונחים אירופיים ממש יקב בראשית דרכו. אצלנו, כאשר מרבית תעשיית היין האיכותית בתחילת דרכה ומתפתחת במהירות שאין דומה לה, עשרים שנות בציר אינם עניין של מה בכך וכבר אפשר להכיר בהם סימנים של וותק.

מראשית ימיו הציב יקב פלם את דגל האיכות בקדמת הבמה והתגלה מהר מאד כמוביל של דרך בלתי מתפשרת, דבר שהיה מובן בימים ההם רק לקומץ של יקבי בוטיק שקמו באותה תקופה וליקב אחד גדול שקם כעשר שנים לפני כן. בתום עשר שנות פעילות, החליטו האחים פלם (איש השיווק גלעד והיינן גולן) כי הגיע הזמן להפיק יין דגל ואכן, באוקטובר 2012 הושק ה"פלם נובל 2008" באירוע חגיגי שהיה לי הכבוד לסקר.



לקראת השקת ה"פלם נובל 2013" ויציאתו לשוק בעוד מספר חודשים, הציגו גלעד וגולן טעימת אורך של כל ששת הבצירים של היין האציל אשר יצרו עד כה. מטבע הדברים עיקר תשומת הלב הייתה לרך הנולד, אבל היה מרתק לטעום את כל הששה במקביל ולהשוות ביניהם. ו... לפחות מבחינתי, ראיתי לנכון לקרוא שוב, ובעיון רב, את מה שכתבתי על ההשקה של ה"פלם נובל 2008", כי שם בעצם תוארו השורשים הראשונים שמהם התפתח יין הדגל של היקב.

באשר לשם "נובל" (ציטוט מהכתבה על השקת הנובל 2008): "שורשיו היינניים של גולן מקורם באיטליה. את התואר השני בייננות עשה באוניברסיטת פיאצ'נזה שליד מילאנו ולאחר מכן השתלם ביקב קרפינטו שבטוסקנה. שם בילה ימים ארוכים במרתפי היקב וליבו נשבה בקסמם של יינות הווינו נובילה דה מונטפולצ'אנו. השאיפה להתקרב לאיכותם של יינות אלו פעמה בליבו במשך שנים ועכשיו כאשר היין שחלם עליו עומד בפתח, החליט לאמץ את השם נובל בעקבות הנובילה האיטלקי".


הטעימה:

את טעימת האורך הנחה היינן גולן פלם ולשיטתו, הצודקת בהחלט לטעמי, פתחנו בבציר 2013 והלכנו לאחור עד בציר 2008. עם זאת, עמדו בפנינו כל ששת הכוסות במקביל ויכולנו להשוות בין ששת הבצירים וגם לחוש בהתפתחות הארומות והטעמים לאורך כשעה שלמה לאחר המזיגה.

את תאור בציר 2013 פותח גולן בהצהרה חד משמעית, מרגשת בעת אמירתה ומחייבת להמשך הדרך: "מדי שנה מספר הנובל סיפור חד פעמי. סיפור המפגש בין אדמה, אדם, אקלים וכרם. אחרי שנים רבות של למידה ומעקב אחר התפתחותן של הגפנים, אני מרגיש שהצלחתי לזקק את המצויין ממה שהוא כבר הטוב ביותר".



נובל 2013
מורכב מ 67% קברנה סוביניון, 18% מרלו, 9% סירה ו6% פטי וורדו אשר נבצרו מגפנים בוגרות בלבד בדישון ובכרם בן זמרה בגליל העליון ומכרם מטע בהרי יהודה. הבציר ידני וסלקטיבי מגפנים שהניבו יבולים נמוכים במיוחד. גם ביקב התבצע מיון קפדני ורק האשכולות הטובים הועברו לשלב התסיסה והמיצוי במשך כעשרים יום ולאחר מכן סחיטה ומספר שפיות. היין התיישן שנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתיות מהן 85% חדשות. לאחר הביקבוק מתיישן היין שנתיים נוספות בבקבוקים במרתף היקב והוא עדין נח שם ואמור לצאת למכירה לקראת סוף 2017. לדברי גולן, "היין ימשיך לפתח רבדים מורכבים ולהשתבח 10 עד 15 שנה משנת הבציר". הפלם נובל 2013, מסביר גולן, "מגולל בתוכו את סיפור שנת בציר 2013 שהייתה שנה טובה מאד. חורף קר וגשום אשר עזר לקרקע לאגור כמות מים מספיקה לתקופת הקיץ, קיץ מתון ללא גלי חום או הפרשי טמפרטורות קיצונים. כך התקבלו ענבים עם איזון מושלם בין רמת הסוכר והחומציות".
דף היינן מציין כי "האף עשיר ומבושם וטומן בחובו ריחות פרי אדום, ותיבול המזכיר ציפורן. הפה מאופיין בפרי רענן ובוהק, תיבול אלגנטי, טאנינים קטיפתיים וחמיצות נעימה. הסיומת מורכבת, ארוכה ומלטפת". אכן, לטעמי האישי, כל אלו מצויים שם. אותי הרשימה במיוחד החומציות הנפלאה, אשר נמצאת באיזון מלא עם רמת האלכוהול, הטאנינים והעץ, הרעננות המזמינה עוד לגימה ועוד לגימה, הנוכחות הנעימה והלא מכבידה על החך והסיומת הארוכה היבשה, אשר אפיינית לסגנון יינות העילית של איטליה. יין כלבבי. אמור לצאת לשוק בסוף 2017 ומחירו כנראה יהיה 330 ש"ח.

כל  יינות "נובל" מבוססים על ממסך בורדולזי אפייני, דומה לזה של 2013, עם שינויים קלים ביחסי הזנים המרכיבים אותו, בהתאם להחלטת היינן בכל בציר, וכך גם המיון הקפדני בכרמים וביקב ושיטת הייצור והיישון. אי לכך לא אחזור על פרטים אלו ואתרכז ביחודו של כל בציר.

נובל 2012
גולן הסביר כי החורף היה גשום אבל לאחר מכן החום החל להתפשט והביא להבשלה אחידה ומהירה. הענבים שהגיעו ליקב, אומר גולן, "הפתיעו באיכותם... הקיץ החם בא לידי ביטוי בטעמי פרי מודגשים, אך הרעננות והפריכות שבכל יינות 2012 איזנו באלגנטיות את עוצמת הפרי". לטעמי, יין זה, כאחיו הצעיר מבציר 2013 הינו בעל נוכחות נעימה מאד על החך, מציג מרקם גוף בינוני, רך, קטיפתי ו... בניגוד לקודמו, משתנה במהירות בכוס ומעלה מידי מספר דקות ניחוחות וטעמים פרחוניים ופירותיים נוספים שלא חשתי בהם לפני כן. נראה לי די בינוני בלגימה הראשונה, אך הלך והשתפר עם הזמן. עם זאת, לטעמי, נובל 2013 מרשים יותר.

נובל 2011
לדברי גולן, "2011 הייתה שנת בציר מצויינת. גשמי חורף מאוחרים עזרו לקרקע לאגור כמות מים מספקת לתקופת הקיץ, אשר היה מתון וכך התקבלה תקופת הבשלה ארוכה מהרגיל, בציר מאוחר וענבים עם איזון מושלם בין רמת הסוכר והחמיצות". אהבתי מאד את היין כבר מהלגימה הראשונה. הוא חד וממוקד יותר משני קודמיו, טעים מאד, טאני במידה, מתובל, מרענן, מזמין לגימה נוספת, בעל סיומת ארוכה יבשה. תואם את סגנון היינות אשר מדברים אלי עם כל הלב.

נובל 2010
שנת בציר 2010, לדברי גולן, היתה "שנה טובה וחמה. הקיץ הגיע מאוחר ואיתו גם טמפרטורות גבוהות מהרגיל. הענבים הגיעו לבשלות מוקדם והבציר החל מוקדם מהרגיל. כתוצאה מכך התקבלו יינות עשירים ומלאים בעלי עומק ומורכבות אשר ימשיכו להתרכך ולהשתבח עם השנים." נהניתי מאד מטעימת יין זה. הוא אמנם עוצמתי יותר ובעל טאנינים בולטים, אבל, יחד עם זאת מציג חומציות באיזון מצויין עם שאר המרכיבים, פירותיות מודגשת, תיבול נעים לחך וסיומת ארוכה.

נובל 2009
מבין כל ששת שנות הבציר, "החורף של שנת 2009 היה יוצא דופן", מסביר גולן. "הוא היה קר ארוך וארוך מהממוצע ומפתיע, במיוחד גשמיו המאוחרים. אלה הובילו לתקופת הבשלה ארוכה יותר ולבציר מאוחר מהמקובל. הענבים הגיעו ליקב ברמות בשלות אופטימליות עם איזון מצוין בין סוכרים לחומצה."
לדעתי ולדעת כמה מחברי לטעימה נובל 2009 היה המנצח הגדול של הטעימה. יהא זה מזג האויר, או הזמן שעשה לו טוב, בסופו של דבר המבחן הוא התוצאה שבכוס היין ובכך, הוא פשוט מושלם. שילוב של מרקם גוף למעלה מבינוני יחד עם חומציות מרעננת וטאנינים מלטפים, בליווי חיבור מענג של מתיקות פירותית קלה, תיבול מאופק וסיומת ארוכה מענגת. אהבתי מאד.

נובל 2008
בראשית הכתבה העליתי קישור לכתבתי על השקת יין זה לפני חמש שנים. את רשמי האישיים סיכמתי אז בשורות הבאות: "צבעו רובי כהה בוהק, אטום לחלוטין. מעלה ניחוחות פירותיים ופרחוניים מאופקים, מאד נעימים. החך פוגש פרי בשל יחד עם חומציות מודגשת מרעננת, באיזון מושלם עם טאנינים מרוככים המלטפים את החך. המרקם מאד רך, קטיפתי, בעל גוף מלא וסיומת מאד ארוכה בעלת אופי יבש. השהות הארוכה בכוס העלתה ניחוחות וטעמים נוספים שלא הורגשו מיד לאחר המזיגה. נהניתי מכל לגימה. אכן יין דגל אשר מכבד את יוצריו."
בטעימת האורך הנוכחית, מיד לאחר מזיגת הנובל 2008, חשתי אי נוחות קלה כי לאחר טעימת ה 2009, שהיה משכמו ומעלה, ה 2008 היה מאכזב מעט, אבל, לאחר שהות של כעשרים דקות בכוס, הוא התחיל להביע את עצמו במלוא הדרו וכל מה שכתבתי עליו בעת השקתו ב 2012, חזר ועלה בגדול.

השורה המסכמת שנתתי לנובל 2008 חמש שנים קודם, "יין דגל אשר מכבד את יוצריו" עדיין שרירה וקיימת. עם זאת, לטעמי, המנצח הפעם הוא "נובל 2009". נתראה בטעימת האורך המרתקת הבאה. לחיים!
לכל הכתבות     הוסף תגובה
שתף: