הבלוג של זן-אור

Pissed Off

30/10/2007 מאת זן -אור

יש לי תסמונת טורט!!!
(לא באמת, אבל אולי זה יקל על חלק מקוראי הלא-נאמנים לעכל את פיסת הטקסט הזו) יש דברים שמעצבנים אותי!

כן, חרא של פתיחה, אני יודע.
אם פוליצר היה פה כרגע, הייתי מסביר לו מה הוא יכול לעשות עם הפרס שלו…

היתה תערוכת יינות ישראל במוזיאון ת”א.
אף אחד
(כמעט) לא הגיע.
נכון, למי שנחשב מקצוען בתחום היינות או המסעדנות - התערוכה לא היתה משהו מרגש, מלהיב או מדהים. בהתחשב בזה שיש בקרוב את תערוכת סומלייה - אני יכול להבין שיש אנשים שבחרו לנצל אחרת את הזמן ולעשות דברים שונים עם הזמן שלהם. אבל אני הייתי שם במשך (כמעט) כל היום השני וחוץ משלושה חברים טובים לא ראיתי יותר מדי עמיתים למקצוע.

וזה מעצבן!!!
זה מעצבן כי זה נותן את ההרגשה שאם לא פותחים בקבוק של 300 ₪ ומעלה יש אנשים שלא יבואו.
זה מעצבן כי אם היקבים הסקסיים או זוכי הפרסים ועטורי המדליות לא נפנפו שם ביינות הדגל שלהם - אז יש אנשים שישארו בבית לראות טלוויזיה ולגרד…
(אני לא רוצה לחשוב על אנשים שפשוט חסכו לעצמם 50 שקלים).

בראבאק!
למה לא לפרגן?

למה לא לשלם 50 שקלים (כוס סינגל מאלט מעניינת עולה יותר), לבוא לשתות קצת יין, למה לא לפרגן, ולמצוא הפתעות דווקא בין היקבים שזו הזדמנות לראות מה יש להם להציע… (וכן, אני הראשון להודות, במשך השנה אני לא ממש שש לקבוע פגישה של שעה + עם חלק מהיקבים מסדר הגודל שהסתובב בתערוכה למרות שאת חלקם די מעניין לבקר).

מה הפתיע אותי?
- השרדונה של זמורה. מה לעשות, לשרדונה שעבר חמצון קל יש אופי סקסי בעיניי… (אולי אפילו סקס קצת מלוכלך…)
- השרדונה הבסיסי של בנימינה: כנ“ל עם קצת יותר הדרים ורעננות.
- השרדונה של גוש עציון: (זורק פרי יפה, חמיצות גבוהה, קצת מריר).
- קברנה סוביניון של יקב רוזנבאום: אני לא מכיר בחורה (או בחור) ש”אוהבים קוסמופוליטן” ולא יאהבו את היין הזה… סוס עבודה לברים ומסעדות שפונים לקהל צעיר.

ומשפט אחרון:
מה הרעיון לעשות תערוכת יינות ישראל בתקופה שלרוב היקבים כבר אין כל כך יין במחסנים???

טוב שלא קראו לתערוכה
תערוכת (מה שנשאר מ-) יינות ישראל

תודה לכולם
זן-אור

Folly

5/09/2007 מאת זן -אור

שלום לכולם וברוכים הבאים.

לחברי (יש שניים כאלו, אני בטוח, או מקווה?!) - אתם מכירים את הסחורה, אז לא להתלונן! למי שלא מכיר אותי - זה הזמן לצאת ולעבור לבלוג רציני ומכובד יותר.

כחלק מהאסטרטגיה הכללית (Are you pondering what I’m pondering?) אני שואף להוכיח לעולם שאיני מבין דבר ביין או באלכוהול, אני פשוט אלכוהוליסט שמח וטוב לבב, לעיתים עובד כסוחר סמים ברשיון (רק אלכוהול, קחו אוויר) ולעיתים (קרובות) צורך את הסחורה בעצמי, מספר לחברים מה דעתי על המשקה, עליהם ועל החיים בכלל, לפעמים גם אנשים אחרים מקשיבים.

אפרופו ובהזדמנות זו – סליחה!

למי ששואל את עצמו מה פירוש Folly:
בתרגום חופשי - רוח שטות.
מי שצריך מקור מלומד יכול לקרוא קצת על דזידריוס ארסמוס (יש גם בעברית)
או על יצירתו The Praise of Folly
Folly הוא גם סגנון אדריכלות שמתבטא בבניית מבנים אקסטרווגנטיים ללא תכלית ברורה…

יופי!

תחנה ראשונה: גרוג!
כמה שנים אחורה, בר אפלולי בדרום העיר (מסה, למי שמתעניין).
עמרי קריקוב (הכלאה מוצלחת של ברמן מוכשר ו- ADHD), אמיר ג’יוסי (ברמן תענוג עם כריזמה של סוחר סמים וחיוך של מלאך ענוג) ועבדכם הלא נאמן.
משמרת עם מספיק פעילות בשביל להזין יפה את מעגל האדרנלין ועם מספיק פנאי בשביל לשעמם את הנ“ל.
קורבן הערב: צוות המסעדה.
כלי נשק: רום.
אסטרטגית תקיפה: הכרזנו על הבר כספינת פירטים.
תוכי ירוק על הכתף של עמרי, בנדנה על הראש של אמיר ולגימת כמויות גרוג בלתי חוקיות בעליל על ידי כל הנוגעים בדבר. צעקות “ארררררר” בכל הזדמנות ועשיית אחת הפאדיחות הגדולות של החיים שלנו…

מוסר השכל?

גרוג זה אחלה!

ולחלק הלימודי:
גרוג: שם כללי לכל תערובת של משקה אלכוהולי עם מים חמים, אך מקורו בעירוב של רום.
(הגרסא שבנויה על וויסקי מוכרת כ- Hot Toddy)
המקור: הצי המלכותי נהג לקחת חביות מים למסעותיו הארוכים בים.
מאחר ומים עומדים נוהגים “להתעפש” ולקבל טעמי לוואי, נהגו בצי לערבב את המים לצוות ביין או בירה.
לאחר כיבוש ג’מייקה הרום תפס את מקום הכבוד ולאחר תקופה בה הבינו בצי מה קורה למלחים ששומרים את הרום בצד ושותים אותו נקי - ערבבו את הרום והמים מבעוד מועד ואף הוסיפו לימון.
הנוהג לתת 2 מנות גרוג (אחת לפני הצהריים ואחת בסוף יום העבודה) נכנס באופן רשמי לתקנות הצי המלכותי ב- 1756 ושרד יותר ממאתיים שנה!

מתכון:
- כוס תה מלאה ל- 2/3 במים חמים (לערב נוסטלגי מומלץ להשיג כוסות פח)
- מנה רום (עדיף כהה או spiced, למי שרוצה להיות פסטורלי מומלץ להשתמש ברום מקטגוריית Old Navy Rum)
- תיבול בקינמון ואגוז מוסקט מגורר
- תיבול אופציונלי: פלפל שחור (אבקה), וניל, סוכר חום (עדיף מהסוג ה”רטוב”), קליפת לימון.
- הצעת הגשה: פלח עסיסי של תפוז על שפת הכוס או פשוט צעקת “אררררר” באויר!!

לרוויה!