טעם של מַשוּכָּזֶה
לפני מספר ימים יצא לי לדבר ארוכות עם מבקר יין חשוב. בין אספרסו אחד לשביעי הוא חווה את דעתו על מספר נושאים מגוונים בתעשיית היין הישראלית (יש דבר כזה). זו לא הפעם הראשונה שיוצא לנו לדבר, ותמיד אני מקשיב לו בקשב רב. לפעמים אני מסכים איתו, לפעמים לא, אבל תמיד לומד משהו חדש. הפעם בנוסף, הוא גרם לי לנדודי שינה.
“יש אנשים שטוענים שהם מבינים ביין”, הוא אמר. “אבל אז, שמבקשים מהם לתאר את היין, הם לא מוצאים מילים. זה אומר שהם לא מרגישים. אם אין שפה, אין רגש”, סיכם בנחרצות. עברנו לנושא הבא, בלי שאייחס חשיבות רבה למה שאמר.
באותו ערב פתחתי את מקרר היין שלי לבחור יין נחמד לסיים איתו את היום. משהו טוב אבל לא כבד מדי. בחרתי בריזלינג גרמני מיצרן שאף פעם לא מאכזב - Donnhoff - מבציר מאוחר (Spatlese) משנת 2006. פתחתי את הבקבוק, מזגתי באלגנטיות לכוס גביע, והכנסתי את אפי עמוק לכוס. “ארומה מדהימה של ריזלינג…” חשבתי לעצמי. “של בציר מאוחר… מזכיר לי יינות ריזלינג של בציר מאוחר…”. אין מילים, רק את התחושה של תהודה קלה בעמוד השדרה, אותה תחושה שאני לפעמים מרגיש שאני טועם יינות גדולים.
קצת נלחצתי. אני נזכר שזה סידרתי אצלי, זה קרה לי בעבר, חוסר היכולת לבטא ארומה או טעם במילים. פעם אחרונה זה קרה שטעמתי את Chateau Lafleur מבציר 2004. בסוף נאלצתי למלמל משהו שביקשו ממני לתאר את הארומה שלו. איכשהוא יצאתי מזה. גם אז, צמרמורת קלה עברה בגבי שהרחתי לראשונה את היין, אבל מילים - לא היו.
אני חייב למצוא מילה מתאימה לארומה הזו שגורמת לצמרמורות בגב אבל לא קיימת בגלגל הארומות של פרופ’ נובל. הרי זה לא הגיוני שסופר כמוני, שכתב עשרות ספרים וזכה עבורם כבר פעמיים בפרס גונקור היוקרתי (הישג ללא תקדים), יהיה Speechless.
בחיפוש אחרי מילה מתאימה, נזכרתי בכתבה שקראתי לפני מספר שנים על הניסיון הכושל של דוברי האנגלית לתרגם את המילה הצרפתית הבלתי ניתנת לתרגום Terroir. הפתרון המוצלח ביותר שהכותב מצא היה Somewhereness. על משקל זהה, מעכשיו אשתמש במילה Somewhatness.
מַשוּכָּזֶה (שם תואר) - ארומה של יין הגורמת לתחושה של צמרמורת קלה בגב, ומשאירה את הטועם חסר מילים.
דוגמא: “למרלו יש ארומה של מַשוּכָּזֶה, חמיצות מאוזנת ועפיצות קלה”.
2/03/2010 בשעה 12:10 am
בראוו
נדמה לי שכעת זה כבר לא יהיה נמהר או חסר אחריות מצדי לאמר:
“כרגיל, תענוג!”
לא פלא כל הפרסי גונקור האלו.
כל הנושא ישר עושה לי חשק לצאת במסע מילולי ארוך בדבר המשגה ותקשורת מילולית של חוויות חושיות ועוד וכיו”ב וכו וכו.
אסתפק בציטוט הידוע שאמר מרסל דושאן:
“כשמבקשים מצייר להסביר את ציורו והוא מתחמק, סימן שהוא לא מבין מה הוא עשה”
ועל כך אמר ג’ון קייג’:
“ואז יוצאים הדברים הכי מעניינים”
2/03/2010 בשעה 5:21 am
אפשר גם להגיד על יין קינוח משובח: יש לזה ארומה של TBA. כולם יחשבו שזה משהו שאתה צריך לחשוב עליו, ובפועל, זה בכלל בגרמנית. כך תצא מזה בקלות.
2/03/2010 בשעה 1:22 pm
פשוט מעולה..חחח
4/03/2010 בשעה 2:45 am
אורי,
ציטוט מעולה. אמתין בסבלנות עד שתממש את החשק שלך לכתוב פוסט בנושא
4/03/2010 בשעה 4:17 am
איזה יופי, איזה יופי.
כמה מהחיים. לפנתיאון.
או בשפת היין - משומשהו.
4/03/2010 בשעה 3:14 pm
כבר כתבתי משהו ברוח הפוסט וכשלחצתי “להגיב” נגמרה הסוללה, חבל , כי נחה עלי הרוח ועכשיו מאוחר ולא “זורם” לי מהמקלדת. בכל מיקרה נהניתי, תמשיך.
2/05/2010 בשעה 10:54 am
לעמוס-
ככה זה בבירדו…