לוח מודעות יינות חדשים פרסם מודעה חדשה

"זהות מקומית" מבית מדרשו של אבי פלדשטיין

מאת רן בירון | 23/05/2024

"זהות מקומית" מבית מדרשו של אבי פלדשטיין

מאז ומתמיד, אני אוהב את המפגשים עם אבי פלדשטיין. איש יין בכל רמ"ח אבריו, שמתאר יינות במילים ספרותיות, מציג אין ספור תובנות על דרכו בעולם היין ועושה ככל יכלתו על מנת להביא את התובנות האלה לידי ביטוי בכוס היין. כך גם הפעם.

את המפגש, השבוע, פתח פלדשטיין בהצגת תוויות היינות שלו, אשר גדושות בחלל ריק, שיש בו אמירה חדה כתער… "זאת מפה", הוא מסביר, מפה אשר "נקודת ציון כבר יש בה, אבל את השביל עוד נותרו הכרח וצורך לסמן בעקב הנעל. זנים, סגנון, אזורים, אקלימים, הסטוריה, זהות".

כן, מילת המפתח, "זהות", ולא סתם זהות, אלא "זהות מקומית". זה מה שפלדשיין שואף להציג ביינותיו ויש לו לכך תכנית סדורה שכוללת זנים מקומיים (דבוקי למשל), ענבים דרומיים (אשר גדלים באקלים דומה לשלנו), מהגרים (שהצליחו כאן, כגון קברנה סוביניון) והכלאות (כגון ארגמן).

במהלך המפגש, שהתקיים במסעדה ג'ורג' וג'ון, הציג פלדשטיין שישה יינות. אני מצטט להלן את עיקרי דבריו על כל יין ומוסיף את רשמיי האישיים, ובמיוחד בוחן אם תובנותיו של פלדשטיין אכן משתקפות בכוס היין.

רוסאן 2022
מדברי היינן: "הדמיון האקלימי לאזוריי מוצאו של הזן, הופך רוסאן ישראלי מועמד להכנת יינות שמתקרבים או לא נופלים מטיב המקור. יש גם סיבה סגנונית. האקלים החם ואדמותינו הפוריות, דוחפים יינות לבנים למבע פירותי מתפרץ. הרוסאן מאפשר שאיפה למבע אחר – מינראליות. רוסאן פלדשטיין שאפתני באיפוקו, מתובל רק בעצמו, וחוקר את עצמו באמצעות עירוב משני כרמים, לשילוב אופי זני ונפח. תסס והתיישן שנה בחביות צרפתיות רכות מבורגון ובאמפורות. ייטיב להתיישן, על ניחוחות האבן ופריחה לבנה שלו, במשך שנים רבות".
מחיר 110 ₪

רשמיי: יינות לבנים, בארצות חמות כשלנו, נוטים בדרך כלל להיות עתירי פרי, לעיתים "הפרי ממש מתפרץ מהם" כדברי פלדשטיין. על המופע הזה, שאינו אהוב עליו, הוא מתגבר ברוסאן ואכן, ביין הלבן הזה מתיקות הפרי מאופקת, בעוד המינרליות מופיעה בחזית, אך לא מאפילה על הפרי. מעבר לכך, תיבול עדין מלטף את החך וכל אלו באיזון נפלא שמוביל לסיומת מענגת ארוכה. יין כלבבי ולטעמי בהחלט עומד בהצלחה בקריטריון ה"מהגרים" במבחן הזהות המקומית עליה שוקד פלדשטיין.

סוביניון בלאן – 2022
מדברי היינן: "בניגוד למקובל, ייצור בנירוסטה והטיה פירותית, סוביניון זה, כמו רוב הלבנים ביקב, מיוצר בחבית ומשקף את מבעו של הזן כיין מתיישן. בציר מוקדם בכרם בן זימרה ב-PHבציר מוקדם והשריית זגים, קודמים לתסיסה בחביות גדולות מבורגון, רובן משומשות, תסיסה נזירית וארוכה, מוזנת בשמרנות, בטרם יישון בן שנה, במגע חלקי עם משקעים, וללא ערבוב. לקבלת סוביניון רב ממדי, מחפש היין השראה ממקורות הזן בבורדו ובלואר, ומציץ גם לבורגון. בצד נימות טרופיות, הוא נע על הציר המינראלי-עשבוני ומחזר אחר נימות חיזוריות של אבניות צור ואבק שריפה. 10% סמיון מוסיפים נפח ואלגנטיות".
מחיר 110

רשמיי: סוביניון בלאן הוא אולי ה"מהגר" הנפוץ ביותר בארץ. בסנסר, שבמרכז עמק הלואר, הדגש בעיקר על הטרואר, כי הזן ארומטי מטבעו ולא צריך להעצים אותו. לעומת זאת בניו זילנד, שמייצרת כמה מגדולי ה ס.ב. בעולם, הדגש בעיקר על העצמת הארומטיות הטבעית של הזן. פלדשטיין משלב את שני הסגנונות ואף מרחיק לכת לכיוון בורדו (פסאק לאוניאן כמובן) ואפילו "מציץ" לבורגון. אהבתי מאד את התוצאה, אשר שוב משקפת את התובנות של היינן.

שמש 2021
מדברי היינן: "שמש, הקרוי בשמה של אלת המאור הגדול המסופוטמית, הוא יין אדום ברוח חדשה המביא איתו דווקא את בשורת הקיץ. ראשית, בנסיבות גידול ענביו, המשקפים בגאווה את כרמיהם שטופי השמש. שנית, בעשייתו: בלנד GSA, ארגמן במקום המורבדר, עשוי במיצוי מסורתי מאופק ובתסיסה באשכולות שלמים, לקלילות, רעננות ואנרגטיות, ומיושן במכלי בטון ובאמפורות חרס, לרזון והימנעות מעץ. שלישית, אדום החודר לקיץ, מצונן מעט ופרחוני, פרי אוכמניתי בשל אך רענן, וגזרתו מזכירה לבנים; דקה, חטובה וחומצית, נדחפת בירקרקות תסיסה במלוא נפח השזרות".
מחיר 130 ₪

רשמי: פלדשטיין, חלוץ הארגמן בארץ, משחק עם ההכלאה הישראלית הזאת כבר כמה עשורים. לא אהבתי אותו במיוחד בעבר בגלל נוקשותו העוצמתית. לטעמי, בניית הבלנד הנוכחי שעונה לשם "שמש" היא מלאכת מחשבת יפה. החלפת ה M המסורתי ב A עושה טוב לשילוב של שלושת הזנים. טעים, מרענן, אדום שמתאים לקיץ הישראלי ולא במקרה הוגש מקורר כיין לבן, עוד מימוש תובנה של היינן. יופי של יין.

קברנה סוביניון 2019
מדברי היינן: "אם המדד למקומיות של זן היא יכולתו להצטיין בקלות, קברנה בהר הצפוני מקומי במובהק. את מלאות הפרי של עמק הררי, כרם דישון, משלימים נזירות ושידרה של גב ההר, ברמת דלתון. היין הושרה על קליפות פריו המובחר במשך 65 ימים, כדי לעגן את מסכת ניחוחות הזן האופייניים בגוף קל, שתי ועדכני יותר. ההשריה הארוכה מנקה כוחניות יתר, ומלטשת מבע אלגנטי ומאופק. יושן 18 חודשים בעץ חדש מאופק ביותר מחלקת היער הנדירה טרונסה, ומולא ללא סינון".
מחיר 220 ₪

רשמיי: עוד "מהגר", כנראה הנפוץ ביותר בארץ מבין האדומים. מקורו בבורדו והוא נוחל הצלחה (ומשיג מחירים בהתאם…) באזורי יין רבים בעולם ובמיוחד בנאפה וואלי. פלדשטיין מסביר שזה לא הזן, שצריך להתרגל לטרואר ולייננים שלנו, אלא בדיוק ההיפך ואכן הלימוד הבלתי פוסק מביא תוצאות נהדרות, אשר מוכרות לרבים מאיתנו. אבל לפלדשטיין אין בכך די, גם המהגר המכובד הזה נדרש לזהות מקומית ואותה הוא משיג בתהליך המתואר בדברי היינן והתוצאה מרשימה. יין בעל גוף קל, וסיומת ארוכה מענגת, נעים לחך, מתאים לליווי אוכל, גם בקיץ החם שלנו. מהגר שעשה עליה מוצלחת, גם ללא שמירת המאפיינים המקוריים של פויאק ומארגו. אהבתי מאד.

דבוקי 2023
מדברי היינן: "זהות מקומית. זן ישראלי קדום וכנראה תנכ"י. הכרם מגודל בהדליית גביע מסורתית גבוה בהרי יהודה. הענבים נבצרים על הצד הבשל, הזהוב, שבדבוקי מגיע ברמת סוכר נמוכה.
לאחר תסיסה במכלי נירוסטה ולאחריה תקופת יישון על משקעיו, מתקבל יין חד בעל אף מינראלי, המלוטף בבשומת המזכירה לרבים סוביניון בלאן. לבשומת זו יש גם צד ארומטי ייחודי, שהוא טרופי במידה, אך בייחוד מקומי. הוא מזכיר מלון, שאף הוא פרי מקומי. תובל בנגיעות מאראווי וג'אנדלי, אחיו לכרם".
מחיר 110 ₪

רשמיי: כאן לא מדובר במהגר אלא בזן ישראלי מקורי שלדעת חוקרי היין, נמצא במחוזותינו כבר דורות רבים, עוד מהימים שלפני השתלטות האיסלם, שקטע את ייצור היין למשך מאות שנים. אני לא יכול להעתיר עליו את התשבחות שהעתרתי על האחרים בטעימה הנוכחית, אבל, מנסיוני עם עוד שני יקבים שמפיקים יינות מזן זה, התוצאות הולכות ומשתפרות מבציר לבציר. הוא ותיק באזור אבל מבחינה ייננית רק בראשית דרכו. אורח מבורגון אמר לנו פעם שלקח להם 400 שנה ללמוד איך להתאים את השרדונה ואת הפינו נואר לטרוארים שלהם. אני מקווה שאצלנו זה יהיה מהיר יותר.

גרנאש רוזה 2023
מדברי היינן: "רוזה זה, מחלוצי הרנסנס שעוברים יינות רוזה בארץ, מתאפיין בסגנון וצבע מאופק, קל כהל וגוף, חדור חומציות טבעית, רענן ושתי ביותר. לבציר מוקדם חובר מיצוי קליפות קליל ומדויק, לקבלת ניחוח פרחוני מרומז של תותים ופטל, במרקם דק חד ומרווה. בעשיית רוזה בסגנון המכונה בדרום צרפת גסטרונומי, ובעצם עשיית רוזה זני, מקופל הרצון לכבד את סוג היין הזה, שמחבק חזרה את האקלים המקומי. תובל בנגיעת קלדוק".
מחיר 110 ₪

רשמי: ברוב חטאותי, אני עדיין שבוי של דרום פרובנס וקצת יותר צפונה, טבל וליראק, מהם מגיעים, לטעמי, טובי יינות הרוזה בעולם. עם זאת, מאז החלו ייננים להבין שרוזה מתכננים ומייצרים מלכתחילה כיין רוזה, ולא כשארית של יין אדום, מתפתחת כאן עשייה מבורכת ופלדשיין בהחלט בין מוביליה. קל, מרענן, בהחלט "מחבק את האקלים המקומי" כפי שאומר פלדשטיין.

לסיכום, לא נותר לי אלא לאחל לאבי פלדשטיין המשך עשייה מבורכת והרבה הצלחה.

אבי, יש לך אוהדים רבים בקרב חובבי היין בארץ. המשך לענג אותנו ביינות שיוצאים תחת ידך ונקווה כולנו לימים יפים יותר.



מודעות אחרונות בנושא: