לוח מודעות◂ אירוע יין פרסם מודעה חדשה

"צימוקים – על יין ואנשים טובים"

איני יודע אם יש זן ענבים שהוא המלך. אולי נביולו, אולי פינו נואר. אבל נסיך כבר יש לי. נסיך הלבנים, הריזלינג. אצילי ונסיכותי.
אז נכון שמקורו בחבל הריין שבגרמניה, ונכון שהוא משגשג באזורים קרים יחסית, מה שהופך את גידולו בישראל החמה לאתגר מעניין, אבל אנחנו הרי אוהבים אתגרים ויש לנו ייננים עם יכולות גבוהות אשר התאהבו בזן הזה והתוצאה היא יותר ויותר בקבוקי ריזלינגים ישראלים נפתחים להם. לא כולם מוצלחים, לא כולם מצליחים להתגבר על עניין החום הישראלי אבל יש הצלחות והן לאורך זמן. בדרך כלל המצליחים הם אלה שפחות "פזלו" לכיוון גרמניה, אלא ידעו להביא לידי ביטוי את הטרואר המקומי שלנו.
לא יצא להם ריזלינג גרמני, אבל הם גם לא חיפשו כזה. יצא להם ריזלינג ישראלי. כזה שעדיין שומר על איכויות הענב הנפלא הזה, על החמיצות המרתקת, על הארומטיות העשירה ועל יכולת היישון שלו אבל עם מאפייני הטרואר המקומי.
מסורת התהוותה לה ביקב ספרה, המתמחה לו ביינות לבנים בלבד, מחלוצי הריזלינג הישראלי לארח את "פסגת הריזלינג", שם מתכנסים להם מרבית יצרני הריזלינג בישראל יחד עם קהל אוהבי יין, חובבי הזן המיוחד הזה, טועמים, מתעדכנים.
גם אני הייתי שם, בספרה
שם אני פוגש את סימה ודורון רב הון, בעלי היקב הכל כך מיוחדים אשר יחד עם צוות מסור ושירותי להפליא הרימו אירוע מהוקצע ואיכותי.
אז הבציר הראשון של ריזלינג ביקב ספרה היה ב- 2013. פרק זמן ניכר במונחי ריזלינג ישראלי המאפשר ליקב להציג יין איכותי, מהטובים שיש, אם לא הטוב מכולם, ובעיקר עקבי באיכותו, שנה אחר שנה.
דורון מעדכן אותי בדבר חידוש אשר מעיד על שביעות הרצון שלו מהריזלינג ועל הרצון לקחת אותו עוד צעד קדימה: מ-2023 מצטרף לצד הכרם הקיים בגבעת ישעיהו הוותיק והנקיקי כרם נוסף קריר יותר, מוצל יותר, אשר יחדד עוד מעט את היין ויביא אתו שורשים דרום אפריקאים לשולחן. הענבים משתי החלקות עוברים את כל התהליך בנפרד ומתמזגים לבלנד רק בסופו. ב- 2024 כבר יש יהיה יין מהבלנד חלקות הזה, 60:40 לטובת הבוגר, ובסך הכל תוכפל כמות הריזלינג בספרה ותגיע לכ-5,000 בקבוקים.
היין מקסים. מדויק כל כך, רהוט, מניח בכוס את הסיפור האמיתי של ריזלינג ישראלי במיטבו. "זה הריזלינג של גבעת ישעיהו, לא מגרמניה ולא ממקום אחר, זה הריזלינג שלנו" כך דורון,
ריזלינגים נוספים שטעמו:
יקב תל
ריזלינג איכותי במיוחד ממורדות החרמונית שבגולן, עם מזג אויר הכי אירופה שיש בארץ. לראשונה עם 100% אשכולות שלמים. גם לאחר 5 שנות עשיית ריזלינג, אנחנו ממשיכים לעקוב אחר מלאכת המחשבת המושקעת בהכנת ריזלינג ביקב תל, נהנים מהניסיונות השונים עד למציאת האיזון האולטימטיבי בין מינון השימוש באשכולות שלמים (השנה כאמור 100%), השרייה על קליפות, שמרים וכדומה. אנחנו מוכנים להמשיך ולהיות עכברי ניסוי במעבדה המשובחת הזו. והיין? ריזלינג ישראלי מצוין, חד, ארומה מרתקת, חומציות עם מעט מתקתקות משתלבת. מאד אהבתי.
ברקן – בטא
זהו הבטא הראשון של אוליביה ביקב ברקן ובוודאי הריזלינג הראשון שלו (ב- 2023 לא ייצרו ריזלינג) ודומה שהיין משקף את שחיפש בו אוליביה: יין נגיש, עם חומציות מאוזנת, קייציות מתפרצת ועם פטרוליות מורגשת ברקע וכן, עם טיפת מרירות, כי זה ריזלינג, צודק. לך על זה אוליביה, יין חביב, מתאים לארוחה קלילה וכיפית, במחיר לכל נפש.
פלטר
היקב הצפוני האהוב עלי הפגיש את בציר 2022 מול 2021, שני יינות שונים בתכלית, עם יד מכוונת אחת ודרך עשייה אחת (ללא חבית, שנתיים בבקבוק לפני שיווק, חומציות נהדרת) 2021 מהגליל העליון, פחות אלכוהולי, 11%, מעט "מיושב" יותר מול ה- 2022 שעדיין בהתהוות, מצפון רמת הגולן עם 12.5% אלכוהול, יובש מופלא ועומק. אז כרגע ה 2021 מוליך, אבל אני מאמין שכבר בעוד שנה נתאהב סופית ב- 2022.
אנדרדוג
דרור תמיד מסקרן אותי עם יינותיו. כל שנה והיין שלה, עד שבקרוב, כך אני מקווה, יהיו לדרור את חלקותיו הוא, אז תיווסף ליינותיו הטובים גם עקביות ותו זיהוי. ובינתיים? אני נהנה מהמגוון, מחפש דווקא את השוני. זוהי שנתו השלישית של דרור ביצור ריזלינג והוא מציג את שלוש המהדורות, חגיגה. 2021 מזיכרון יעקוב, 2022 מבן זימרה 2023 מקיומי. שלושתם יינות טובים, מורכבים, ריחניים, שונים זה מזה אך עם יד מכוונת של דרור (עבודה על השמרים, 20% עץ, התבגרות בבקבוק). דרור אומר שלוקיישן טוב יביא ריזלינג מצויין. דומני ש- 2022 עונה במדויק על הגדרה זו. יין מצוין.
טפרברג
היקב הגדול הזה הלך על יין קינוח במחיר כייפי וטוב – 45 ₪. אני חושב שגם ביקב הופתעו מהתוצאה. יין טוב, ארומה משגעת אפרסקית, מעט דבשית, נהדר למחירו עם פוטנציאל יישון שעוד יפתיע. אני מודה שאני יותר בעניין של ריזלינג ישראלי יבש וחד, אבל זה ללא ספק ניסיון מעניין.
כרמל
ריזלינג מסדרת הכרם היחידני, מגיע מכרם הר אביטל, עבר חביות עץ משומשות, יש לו אף ארומטי, לבציר 2022 שרק החל להיפתח (נאמר לי שרק זמן קצר לפני האירוע הוא עדיין היה סגור וקפוץ). הוא אולי לא עמוק, לא מאד מורכב, אבל הוא בהחלט יין חביב מאד ומרענן.
מיקה
יש משהו ביינות של מיקה שאני מאד אוהב, לכן עניינה אותי מאד גישתה לריזלינג. למיקה כבר יש ארבעה בצירי ריזלינג, כולם מאזור מירון שבגליל. 2023 (2,660 בקבוקים בלבד) מציג יין נעים מאד לשתייה טעים ואיכותי במיוחד. את ההצגה "גנב" בקבוק שעמד לפני סיום, כמעט ריק, בציר 2022 אשר היה עבורי הכי מיקה שיש. יין מדהים, אצילי, נקי, מדויק כל כך, שיש עימו רק בעיה אחת – הוא נגמר מהר מידי, גם בכוס אבל גם במלאי.
גמלא 2024
יין נחמד, מתקתק, חמיצות מרעננת, יין קליל ונעים לשתייה, ריזלינג למתחילים, מחיר גמלאי, כ- 60 ₪ – מה שאתה משלם זה מה שאתה מקבל, במקרה הזה אפילו יותר.
בר מאור
היקב מציג שתי גרסאות שונות של ריזלינג 2021. הגמל והחמור. הגמל, עם הקונוטציה המדברית משהו, מציג יין שעבר תסיסה חמה יחסית, נגיש, עדין בחמיצותו, מתאים לחך ישראלי, קל לשתייה, נחמד. לעומתו החמור, מתאים בעיניי יותר לאוהבי הריזלינג. צועד בעקשנות חמורית ידועה לעבר יישון רב שנתי, לא מתפשר לעצור בדרך, לא מתפשר על חך מתחנף, לא על החדות הריזלינגית, בקיצור, יין לטעמי.
שירן
יחד עם ביתו החביבה מציג אלי את בציר 2021 מכרם בן זמרה. חלקת בעל, ללא השקיה. אלי בהחלט יודע להכין ריזלינג יבש, מעט שמרים, חד ארומטי וחומצי. האף נהדר. אני מאחל לך בריאות, אלי יקר, ושנחזור, שנינו, לדבר בקרוב מאד רק על יין, אתה יודע מה, על יין ואנשים טובים.
ויתקין
הכל כבר נאמר. הכל כבר נכתב. אסף פז ויקב ויתקין היו כאן קודם. אסף הלך על ריזלינג עוד משנת 2003 מכרם שמצא כמתאימה בעמק האלה. כנגד כל הסיכויים, השם ריזלינג לא צלצל טוב אז בארץ, אמרלד ריזלינג הלא קשור היה יין שאיך נגיד, פחות הצטיין לו. אסף גם היה הראשון לומר שהוא אינו מייצר חיקוי מקומי לריזלינג הגרמני אלא להיפך, הכי טרוארי ישראלי שיש. והתוצאה היא אכן טרוארית ישראלית אבל עם המון אסף בפנים, נקי, חד, חמיצות ריזלינגית במיטבה (אשכולית?), סיום ארוך, ובעיקר יכולת יישון מופלאה. איזה כיף של יין, אבל תודו שלא חידשתי לכם.
.
אז לסיכום – ריזלינג ישראלי טוב. יש דבר כזה.
תודה לכם יקב ספרה, על כל עובדיו, שטרחו כל כך, נהניתי עד מאד.

כבוד
לקראת סיום האירוע אסף אותנו ידידנו הטוב מיכאל, המאסטרו שלנו, הציב על השולחן מספר בקבוקים עטופים, בלתי מזוהים וכהרגלו התעלל בנו חופשי, נהנה לראות אותנו מתפתלים בניסיונותינו הכושלים לומר משהו חכם על היין, נהנים מכל רגע, צוחקים, בעיקר על עצמנו.
אז זו כבר התחלה של פוסט אחר, ממנו שאבתי שני בקבוקים אשר הוצגו ואשר מוסיפים אך כבוד לריזלינג הישראלי.
האחד – ריזלינג קיומי 2015 המופלא, דינוזאור נכחד והשני שהדהים את כולנו – כנראה הבקבוק האחרון של ריזלינג האלון הבודד של יקב גוש עציון משנת 2009.
כבוד, כבר אמרתי?