הגיע הזמן לABC הישראלי

בשנות השמונים בארצות הברית היה גל עולה בקרב צרכנים ואנשי מקצוע של "הכל חוץ מקברנה". המחאה הזו זכתה לראשי התיבות "ABC"  (Anything but Cabernet והושאל גם לשרדונה).

קברנה ושרדונה אלו שני הזנים הפופולריים ביותר בעולם. קברנה סוביניון הוא זן סתגלני מאוד ועמיד מאוד למחלות שונות מה שהופך אותו לקל לגידול ברוב אזורי העולם. בתמורה מניב יינות מלאים, עוצמתיים עם פרי מרוכז ובתוספת עץ נוספת תחושת מתיקות ונילית ערבה לחיך. ואכן קברנה סוביניון הוא הזן הפופולרי בישראל. אצל רוב היקבים יין הדגל מבוסס קברנה וגם בתפריטי מסעדות החלק הארי של אדומים מישראל מוקדש ליינות מבוססי קברנה. עם זאת, השוק מוצף ביינות שלבסוף דומים מאוד אחד לשני. בלי ייחוד אמיתי. הבחירה של סומליירים בין קברנה כזה לאחר הוא על סמך פופולריות המותג, הסכמי סחר, קשרים אישיים עם יקב כזה או אחר או על בסיס מחיר נמוך.

אנחנו (כתעשייה) צריכים לשאול את עצמנו כאשר נציג יקב זה או אחר אל מול מנהל רכש, מנהל משקאות או סומלייה מסעדה בחו"ל – מה פיטצ' המכירה של אותו קברנה? עם כל האהבה ליינות ישראל, קברנה בסגנון הישראלי, אותו אדם טעם כנראה כבר 2,000 ובמחירים יותר נגישים. מלבד השימוש ב"ישראל" כמשהו "אקזוטי", אין סיבה.

מתנצל, אבל באמת שאין.

אני מאמין שהגיע הזמן לתנועת ה-"ABC" הישראלית, ואכן רואים ניצנים שלה. יותר יקבים מתחילים להתנסות בזנים, שבעיניי תואמים יותר את האקלים הישראלי. דוגמה נוספת היא הזנים האנדמיים לישראל, שלהם ממש יש דרישה בחו"ל ממי ששומע. התעניינות רצינית. זכרו, הרבה דברים התחילו כגימיק עד שהם תפסו.

אין לראות בדבריי התנגדות דטרמינסטית נגד קברנה סובניון ישראלי, יש לו מקום במדף – אך אינו צריך להיות הזן שמוביל את הטון. אני מאמין שאם אנחנו רוצים לקדם את החיך הישראלי לשלב הבא, וידברו על ישראל לצד אזורים חדשים עולים כמו ריברה סאקרה, יוון, האיים הקאנריים, אוסטריה (שפורצת עכשיו מעבר לגרונר ולטלינר שלה) עלינו ליצור אפיון וייחוד ליינות שלנו, שתילת כרמי קברנה נוספים או להמשיך לשים את הפוקוס העיקרי על הזן הזה – זו לא הדרך.

ניתן להכליל זאת על כל זן פופולרי אחר (שרדונה, מרלו, סוביניון בלאן). מהזנים האלו לא תבוא הישועה.