הזנים הקדומים: מה צופן להם העתיד?
שנים רבות שאני מסתובב בעולם ירוק מקנאה כשייננים מספרים לי בגאווה על הזנים שגדלים מזה מאות או אלפים בשנים ומהם מוכן היין המקומי שלהם.
למה אני מקנא, כי זני המקור של ארץ ישראל הוכחדו ביד אדם. קצת כמו ציפור הדודו חסרת יכולת התעופה ממאוריציוס. לציפור לא היו אויבים עד שפגשה לראשונה בבני אדם וחיות המחמד שלהם במסגרת המסעות לגילויי הארצות. היא הייתה חביבה אליהם, הם היו חביבים פחות אליה וסופה שנכחדה. בסיפור שלנו השלטון העות'מני ששלט בשטחיה של ארץ ישראל משך 400 שנים עקר והשמיד את גפני היין.
אז הטורקים היו, עקרו והלכו. כנראה שפספסו פה ושם כל מיני גפנים, בעיקר גפני בר. עם השנים והתקדמות הטכנולוגיה, בעיקר בתחום הגנטיקה המולקולרית והארכיאולוגיה הבוטנית, ממצאים שונים וחוקרים סקרנים הצליחו לאתר כמה זנים במחקר שהולך וגדל. כתוצאה, בשנים האחרונות אנחנו עדים לניסיון להפריח את שממת זני הענבים המקוריים של ארץ ישראל.
הראשון שזיהה זנים מקומיים היה היינן פאדי בטארש, יינן יקב כרמיזאן (מאז 2009). הוא ערך חקר* גנטי של 64 דגימות שזוהו בגדה המערבית במסגרת לימודי הייננות שלו בשיתופם של החוקרים מאונ' חברון ומאונ' טרנטו (איטליה). הוא מצא 21 זנים שהיו שונים גנטית מכל זן אחר שמתועד בספרות. מתוך אלו מצא בטארש ארבעה זנים שהתאימו להכנת יין איכותי ובעזרת ד"ר ריקרדו קוטרלה האיטלקי הוכנו יינות לבנים מענבי דבוקי, חמדני (מראווי) וג'נדלי הלבנים ובלאדי האדום.
היינן פאדי בטארש (צילום: קובי קלייטמן)
ממשיך את עבודתו ד"ר שיבי דרורי, יינן יקב גבעות וראש מכון משפחת סמסון לחקר גפן ויין באונ' אריאל בהשבת חלק מהזנים לחיים. מספר יקבים לקחו על עצמם את המשימה להפוך את הזנים שהפכו אפשריים עד כה ליינות – כרמיזאן שעשו זאת מאז ומעולם מהענבים שגידלו סביב המנזר, רקנאטי היו החלוצים מבין היקבים הגדולים, אחריהם ברקן והשנה הצטרף יקב דלתון שהשיק מהדורה מוגבלת של יין מהזן האדום "צורימן" שנמצא בצפון רמה"ג וניטע ברמת דלתון.
היינן ד"ר שיבי דרורי (צילום: דיויד סילברמן)
כעת מבחנם האמיתי של הזנים הוא בכמה רבדים: מבחן הזמן של היינות הקיימים כבר בשוק והמשך התבססותם ויצורם לאורך שנים, פתיחות הקהל לטעום ולצרוך יינות אלו, חשיפת היינות בחו"ל כסימן היכר ישראלי, המשך והעמקת המחקר ומציאתם של זנים נוספים המתאימים להפקת יין, ולבסוף האם ינטעו כרמים נוספים ונרחבים בהם יגדלו זנים אלו.
בכל הנוגע לנטיעת כרמים, שיחה עם קובי ארביב יינן יקב רקנאטי העלתה כי טרם עלה בידם להרחיב את הנטיעות כיוון שהם בתהליך ניקוי מווירוסים והם מייצרים כ-6,000 בקבוקי יין באופן קבוע (מקור הענבים בהרי יהודה ובית לחם). לעומת זאת, עידו לוינסון ׁׁ(MW) יינן יקב ברקן סיפר כי הם הרחיבו את נטיעות הזנים ועשו זאת ברמת הגולן (הכרמים מהם החלו בעבודה מצויים בהרי יהודה ובגליל).
על פניו נראה שישנה כוונה להרחיב את מגוון היינות והזנים לאורך זמן ונראה שגם הקהל בישראל מגיב להתחדשות הזו שעוד יכולה לגדול משמעותית גם אם היא מסע במנהרת הזמן. האם הם יהפכו לזנים שייחדו בסופו של דבר את יינות ישראל בעולם? ימים יגידו…
*Molecular Identification and Genetic Relationships of Palestinian Grapevine Cultivars, Article in Molecular Biotechnology – January 2014