מעמק נאפה לרחוב החשמונאים

לראשונה, מבקר בארץ דוד פירסון (David Pearson), מנכ"ל יקב Opus One מנאפה וואלי כאורח של "דרך היין" אשר משווקת את יינותיו. יקב Opus One הוקם כמיזם משותף של שני אנשי יין דגולים, הברון פיליפ דה רוטשילד, בעל היקב המפורסם שאטו מוטון רוטשילד מבורדו ורוברט מונדאבי (Robert Mondavi) מנאפה ואלי.

דוד פירסון במרתף דרך היין בת"א

כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, כפי שמספר האורח, זיהו הרוטשילדים כי משהו טוב קורה בקליפורניה. היה זה כעשור לפני תחרות הטעימה העיוורת המפורסמת בפריז בשנת 1976 בה הוכתר השרדונה של יקב מונטלנה מנאפה וואלי במקום ראשון, על ידי חבר שופטים שכולם צרפתים.

אין ספק, גדולתם של המצליחנים הגדולים בהיסטוריה האנושית באה לידי ביטוי בזיהוי המוקדם של תהליכים שרובנו מזהים אותם רק לאחר מעשה. הברון פיליפ דה רוטשילד ורוברט מונדאבי נפגשו לראשונה בשנת 1970. בפגישה זאת הציע הברון שיתוף פעולה בין השניים. התכנית קרמה עור וגידים ובשנת 1978 ביקר רוברט מונדאבי בשאטו מוטון רוטשילד ותוך זמן קצר נבנתה המסגרת לשיתוף הפעולה בין שני היקבים.

הברון פיליפ דה רוטשילד (מימין) עם רוברט מונדבי

במהלך המפגש המרתק עם דוד פירסון, שמענו מפיו כמה סיפורים פיקנטיים על ראשית הדרך של המיזם המשותף. בין השאר, סיפר כי בשנת 1979 נשלח יינן שאטו מוטון רוטשילד, Lucien Sionneau, בהתראה קצרה ביותר ליקב מונדאבי בנאפה וואלי כדי לייצר את היין הראשון של המיזם המשותף. היום, מסביר דוד פירסון (וכולנו יודעים זאת) ייננים מעופפים הם תופעה מקובלת מאד, אבל בשנות השבעים של המאה הקודמת זאת הייתה ממש מהפכה. לוסיאן היה המום מעצם הרעיון, אבל ציית להוראת המשפחה ואכן יין הבציר הראשון של המיזם יצא לדרך ב 1979. שנה לאחר מכן הכריזו השותפים על ההשקה הרשמית של המיזם המשותף.

יצאו לדרך משותפת בשנת 1979

עברו עוד מספר שנים של עשייה צרפתית בתוך היקב האמריקאי, יחד עם קידום המיזם המשותף והפיכתו ליקב העומד בפני עצנו. נרכשו שטחים נוספים בעיירה אוקוויל (Oakville), על ציר כביש 29 עתיר הכרמים והיקבים, החוצה את עמק נאפה לאורכו, ניטעו כרמים, השקיעו בציוד משוכלל והונחו היסודות להקמת מבנה היקב, במרחק קצר מיקב רוברט מונדאבי. שני הצדדים החליטו לייצר יין אחד בלבד שישא את שם היקב ויהיה בעל צליל לטיני, שיקל על הגהתו הן בצרפתית והן באנגלית. הברון פיליפ בכבודו ובעצמו הוא שהמליץ על השם מתחום מושגי המוסיקה "Opus One". בשנת 1984 הושקו שני הבצירים הראשונים, 1979 ו 1980 בשם "Opus One".

בשנת 1988, נפטר הברון פיליפ דה רוטשילד בגיל 85, לאחר שניהל את שאטו מוטון רוטשילד מגיל 20 והיה אחראי ל 63 בצירים. בתו, הברונית פיליפין דה רוטשילד נטלה על עצמה את ניהול עסקי היין של המשפחה והיא שחנכה את היקב החדש ב 1991 יחד עם משפחת מונדאבי. היקב המודרני הוקם בסגנון השאטו הצרפתי, כאשר הוא במרכז ומסביבו הכרמים, כ 625 דונם, בהם נטועים חמשת הזנים מהם מורכבים מרבית הבצירים, קברנה סוביניון (81%), מרלו (6%), קברנה פרנק (6%), מלבק (2%), ופטיט וורדו (5%).

למי שאינו מכיר מקרוב את עולם היין, כל מה שנכתב עד כה עלול להיראות כאגדה מרתקת על ברונים, נסיכים ונסיכות, אבל צריך להבין – אצל הברון פיליפ דה רוטשילד ואצל רוברט מונדבי זרם יין בעורקים. עבורם היה היין מרכז עולמם והם הקדישו לכך את כל חייהם. נכון, זה עסקים, זה הרבה כסף, אבל הן למשפחת רוטשילד והן למשפחת מונדאבי לא חסר כסף גם לפני הקמת Opus One. הסקרנות והשאיפה הבלתי פוסקת להשגת עוד מדרגה, עוד שיפור, עוד איכות, היא שהניעה אותם והיא שדבקה גם בכל יתר העושים במלאכה. המנכ"ל הנוכחי, דוד פירסון היה די צעיר בשנות השבעים, אבל ההתלהבות בה הוא מתאר את ההיסטוריה של היקב לא משאירה ספק לכך שאותה רוח שהובילו הברון פיליפ ועמיתו רוברט מונדאבי ממשיכה להניע בעוצמה רבה את ממשיכיהם.

וברשותכם, בנימה אישית, אני חייב לציין כי לא ביקרתי אף פעם ביקב Opus One, אבל ביקרתי בשאטו מוטון ובשאטו לאפיט לפני כשנה וחצי וביקרתי מספר פעמים ביקב רוברט מונדאבי במהלך נסיעותי הרבות לקליפורניה. תמיד התפעלתי מההתלהבות של מארחי ביקבים. השבוע, בפגישה עם המנכ"ל הנוכחי, דוד פירסון, הבנתי כי לא היה זה מקרה. זאת הרוח המנשבת שם. יתרה מזאת, כל זה קורה למרות השינויים במבנה הניהולי של היקב בשנים האחרונות. בשנת 2004 רכשה חברת המשקאות האלכוהוליים הענקית Constellation Brands את יקב רוברט מונדאבי ונעשתה שותפה ב 50% ב Opus One, על פי הסכם עם הברונית פיליפין דה רוטשילד, הסכם אשר השאיר עצמאות מלאה ליקב בניהול הכרמים, השיווק, המכירות והמינהל.

במפגש עם דוד פירסון, שנערך במרתף של "דרך היין" בתל אביב הציג האורח המכובד חמישה בצירים, אשר לטעמו משקפים את התפתחות היקב לאורך 32 שנות קיומו. החוויה הייתה מרתקת. אילו רק ניתן היה לטעום את כל הבצירים… הייתי מוכן לשבת שם גם כל הלילה… ואפילו יום נוסף… אבל, כאמור, הוגשו לטעימה רק חמישה בצירים. האורח בחר להתחיל בוותיק ביותר מבין החמישה, 1988, ולסיים בבציר האחרון שיצא לשוק, 2008.

דוד פירסון עם קובי שקד (מנהל היבוא של חברת שקד)

Opus One 1988
יין בן עשרים ושלוש שנים המבוסס על 85% קברנה סוביניון, 13% קברנה פרנק ו 2% מרלו, שאינו מראה, אפילו לא ברמז קל, סימני התיישנות כלשהם. צבעו אדום עמוק, בוהק, צלול לחלוטין והוא מעלה ניחוחות בשומת עזה של פירות ומינרלים, מזכיר במידה רבה ריח אופייני של יינות פויאק. החך פוגש עושר בלתי רגיל של טעמים, כאשר ברקע טאנינים מרוככים למדי המלטפים בעדינות את חלל הפה ומקשים מעט על קדמת החך, באיזון מופלא עם החומציות המאופקת והמתיקות המאד קלה בסיומת הארוכה והנעימה.
מעניין, יין זה קיבל ציון 86 מ Wine Spectatorו 88 מרוברט פרקר עם המלצה לשתייה עד שנת 2003. טעמנו אותו לפני מספר ימים, שמונה שנים לאחר 2003. כאמור, הוא לא מראה סימני התיישנות כלל. מקום למחשבה…

Opus One 1995
צעיר מקודמו, אבל, בכל זאת, בן 16 שנה. במונחים שלנו זקן ממש. במושגי בורדו/נאפה צעיר, במלוא אונו, דומה מאד בצבעו לאחיו מ 1988 ומעלה בשומת ריחנית עוצמתית ביותר, אבל… ברטי במינון נמוך. דוד פירסון מסביר כי בבורדו, ברט במינון מאד נמוך אף פעם לא נחשב כפגם (בניגוד לתקני OIV) ולכן הוא התקבל בחיוב גם ב Opus One אשר הוכר מלכתחילה כיין בורדו בנאפה וואלי. מעט ברט מוסיף ליין מורכבות ורבים אוהבים זאת (או שהתרגלו לכך. שוב, מקום למחשבה). מעבר לכך, יין מאד עשיר בטעמי פרי ותיבול יחד עם טאנינים מרוככים וחומציות מאופקת, באיזון מלא עם שאר המרכיבים וסיומת ארוכה מאד. כקודמו הוא מורכב מאותם זנים עם תוספת קלה של 2% מלבק ושהה כשנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתיות.

Opus One 2001
עברו עוד 5 שנים ואנחנו טועמים את בציר 2001. שוב, בשומת נפלאה של פירות ותבלינים אשר מובילה לעושר טעמים של שזיפים, פירות יער ואפילו ליקר דובדבנים יחד עם שוקולד מריר ומעט וניל. עם זאת פחות עומק מאשר בשניים הקודמים. ייתכן עקב צעירותו היחסית של היין, אך גם, כפי שמסביר פירסון, עד בציר 2000 הייננות הייתה פרי שיתוף יינני מונדאבי ויינני שאטו מוטון. החל מבציר 2001
היינן הוא מיכאל סילצ'י (Michael Silacci), המשמש גם כסגן נשיא, יינן עתיר ידע אשר רכש ניסיון רב בשנות עבודתו ביקבים Stags Leap ו Beaulieu Vineyards, מהיקבים הנחשבים ביותר בנאפה וואלי. מיכאל סילאצ'י פיתח סגנון קרוב יותר לעולם החדש, ואכן, למרות צעירותו, היין כהה יותר, פירותי יותר, עם טאנינים מרוככים ממש ופחות חומציות. שינוי הסגנון לא פגע באיכות היין. הוא מהנה כקודמיו ובעל סיומת ארוכה מענגת.

Opus One 2005
מבוסס בעיקר על קברנה סוביניון (88%) עם תוספת מזערית של מרלו, פטיט וורדו, קברנה פרנק ומלבק. לדברי האורח, יין זה מבטא את כל מה שלמדו ביקב במהלך עשרים וחמש שנות פעילותו. היין הזה, הוא טוען, יותר צרפתי, יש בו פחות דגש על הפרי ויותר עידון ואלגנטיות. קטונתי מלהבחין בכך שהוא יותר צרפתי מאשר קליפורני, אבל ללא ספק הוא נפלא לטעמי. היין כהה מאד, כמעט אטום, בעל גוף מלא, טאני במידה אך מהסוג הנעים לחך, יחד עם חומציות מאופקת ותיבול מודגש, אך במינון מאד מאוזן עם שאר המרכיבים. ליין סיומת ארוכה נעימה מאד בעלת אופי מתקתק קל.

Opus One 2008
הבציר האחרון שיצא לשוק. עדיין לא נמצא ב"דרך היין" אבל כנראה שיגיע בקרוב. הוא הריאלי ביותר לרכישה למעוניינים בכך. כל הקודמים קשים יותר להשגה ומחיריהם בוודאי האמירו מאד במשך השנים. יין זה יצא לשוק, אומר פירסון במחיר 210 דולר לבקבוק בהשקה ביקב, אבל בחנויות כבר ראו מחירים הרבה יותר גבוהים. בסך הכל יוצרו ממנו כ 200 אלף בקבוקים. לטעמי, הטוב ביותר בטעימה, אם כי עדיין צעיר מאד בניחוחותיו ובטעמיו. יש בו כל מה שאנחנו מבקשים למצוא ביין. עושר טעמי פירות יחד עם תיבול בולט, גוף מלא, מוצק מאד, אולי בזכות ה 8% פטיט וורדו שיש בו, חומציות מאופקת באיזון מושלם עם הטאנינים, המתיקות הקלה ורמת האלכוהול. יין מאד אלגנטי עם סיומת ארוכה נפלאה. אהבתי מאד.