סיכום שנת 2021

מאת ערן פיק | 14/12/2021

מבחינתי שנת 2021 היתה השנה שבה הבנתי מהו משבר האקלים. לא שלא קראתי, דיברתי, חשבתי עליו קודם. אבל תנאי הגידול של 2021 גרמו לי להבין! ולהתנסות בהשפעות של משבר האקלים. אז בסיכום של שנת 2021 החלטתי להתמקד רק בו ולצטט מספר אמירות מעניינות של אנשים חכמים שקראתי השנה על הנושא.

  • "בנט הודיע: אפס פליטות גזי חממה עד 2050", חדשות ערוץ 12.

במאי 1961, ג'ון קנדי, הצהיר בפני הקונגרס שעד סוף העשור, ארה"ב תנחית אדם על הירח. זה היה עוד לפני שאדם הקיף את כדור הארץ. יעד של 9 שנים והגיעו לירח.

לתת יעד 30 שנה קדימה זה די מגוחך ולא באמת מענין.

  • "ביל גייטס הוא האדם הרביעי הכי עשיר בעולם, ובשנים מסוימות אף היה הראשון. לאחרונה הופיעה ב"גרדיאן" הערכה שעל פיה הוא פולט כ–7,500 טונה פחמן דו־חמצני בשנה. לעומתו, אדם ממוצע בארצות הברית, מולדתו של מייסד מיקרוסופט, פולט בשנה 15.5 טונה. כלומר, גייטס פולט פי 483 יותר גזי חממה מאשר בני עמו. "

נטע אחיטוב, בביקורת על ספרו של ביל גייטס "אסון אקלימי, הפתרונות הקיימים ופריצות הדרך הנדרשות כדי למנוע אותו".

אולי זה יעזור אם פשוט נדע כמה כל אחד פולט בשנה? אולי זה יעזור להפוך כמה פגישות עבודה למיילים.

  • "We need a few more Greta Thunbergs and a lot more Elon Musks"

תומאס פרידמן, ניו יורק טיימס.

בקריאה ראשונה זה ציטוט שגורם לחוסר נוחות. אבל כנראה שפרידמן צודק. בסוף האלה שפולטים פי 483 גזי חממה יצילו אותנו. אם לא בכדור הארץ אז לפחות במאדים.

  • " WHO OWNS THE SUN", דב חנין בפודקאסט "הצילו" על משבר האקלים, כשניסה להסביר מדוע השימוש באנרגיה סולארית מדשדש. קשה יותר להרוויח מהשמש מאשר מבאר נפט.
  • "יצא לי לגור קצת בכליל, והכרתי שם קצת אנשים, מעניינים ייחודיים, ולא פשוטים בכלל, וגם לדעתי גישתו נאיבית, שמרנית, ומבוססת על הנסיון הדי טיפשי לחזור לאחור( למרות שממש ממש כיף לחיות ככה). פתרונות אקולוגיים מהותיים באמת נמצאים בעתיד ולא בעבר, בטכנולוגיה, ביחס שונה למרחב, פחות בעלתני יותר דינמי שיתופי מזה האיכרי ימי ביניימי, בחקלאות עירונית למשל, ביכולת להשען על הרשת כדי לשתף משאבים לחתוך מתווכים, בווירטואליזציה של העולם, בגלובלזציה של התשתיות, ועוד ועוד ועוד בדיוק בכיוון ההפוך שאליו האדם הנחמד והמאוד מאוד תמים הזה הולך"

משה, תגובה מספר 100 לכתבתה של שני ליטמן על אריק פלמן מישוב כליל שקונה רק שלושה מוצרים בסופר. את כל השאר הוא מייצר לבד.

לחיות מ 2 דונם. סביבתי או לא? פחות סביבתי מלגור בגורד שחקים בתל אביב? על פי התגובות של הכתבה יש חילוקי דעות. הקונצנזוס דרך אגב – ילדים זה מזהם.


קרדיט: אריק כרמון


תגובה אחת

ש.ק:

האם יקב קטן מזהם יותר או פחות מיקב גדול (לבקבוק)? קשה לחשב את זה, אבל ההרגשה שלי היא שכן. העולם הולך לכיוון של ריכוז משאבים: יותר יצרנים גדולים שמפיצים סחורה באופן משותף, יותר rounds של שליחים, מאשר גיחות אישיות במכונית, אל הסופר או לחנות. פחות בשר אדום ויותר – הרבה יותר – soylent green.
גידולים הופכים יותר ויותר מנותקי-קרקע: חוות לדים הידרופוניות מחליפות חממות; בישראל זה החל בגלל כשרות ומזיקים, וממשיך כדי להביא את השדה אל הסופר. דווקא טוב לסביבה, אבל רע למגדלים קטנים, בגלל ההשקעות. כנ"ל רפתות, לולים וכו'.
ולא רק ילדים מזהמים גם מזדקנים וזקנים: כל מחלקה בבית חולים מזהמת בשעה אחת כמו משפחה מרובת ילדים בשנה.
והבעיה של גגות סולאריים היא לא שאפשר או אי אפשר להרוויח מהם, אלא שכל הזמן משנים את חוקי המשחק: מה שקנית והתקנת לפני שלוש שנים בהנחה X, הופך למשהו אחר לגמרי בהחלטה Y שמתקבלת בוקר אחד כדי להתאים את המציאות לצרכי הפנסיה של עובדי חברת חשמל.