פיימונטה האחרת

מאת אבי בן עמי | 23/10/2007

לא יכולתי לבקש מזג אוויר חגיגי יותר לטעימת יינות פיימונטה של הדוש. הרוחות סערו, השמיים קדרו… סופת הגשמים שהתחוללה בחוץ היתה התפאורה המושלמת למופע הנביולו אליו הוזמנתי.

עודד כהן, עודדוש או דוש בפי מקורביו, הוא יבואן בוטיק המתמחה ביינות מחוז פיימונטה. את עיסוקו העכשווי הוא חייב דווקא לקריירה הקודמת שלו, אנליסט בכיר בחברת היי-טק, שבמסגרתה נשלח עם משפחתו לטורינו שנמצאת מרחק נגיעה ממחוזות היין המופלאים של פיימונטה.
6 שנים הספיקו לו כדי להתאהב ביין הפיימונטזי, ועם חזרתו ב-2006 הוא החליט לעזוב את ההיי-טק ולהתמקד בהקמת חברת הדוש, כבר יותר משנה שהוא משקיע מאמצים לקירוב הלבבות בין ישראל לפיימונטה, ונדמה כי תל אביב ואלבה מעולם לא היו קרובות כ"כ.

אחד הדברים היפים אצל עודד היא הצניעות. הוא לא מייבא את יקבי-העל בעלי המוניטין שגורמים לאספנים רבים להשתין מהתרגשות ולשלם על העונג מחיר יקר. הוא התמקד ביקבים פחות מוכרים, נטולי הילה וטררם, שיינותיהם מיטיבים לספר את הסיפור של פיימונטה גם מחוץ למחוזות היין המפורסמים של הלנגה (ברולו, ברברסקו, אלבה וכו'), וכך נחתו אצלנו בשנה האחרונה, לעיתים בטיפטופים של ארגזים בודדים, גם נביולו-אים מאזור Ghemme ו- Gattinara בגבעות נוברה, או יינות לבנים מזן Arneis מגבעות הרוארו, ועוד יינות מאזורים ומזנים פיימונטזיים מסורתיים שאינם מוכרים במחוזות היין שלנו.

הטעימה נערכה בבר היין של מסעדת פיקולה פסטה ברחוב בן יהודה בת"א, יואב שמעוני (השף והבעלים) הוא אוהב יין אמיתי שלוקח את נושא היין ברצינות רבה, לצד הפיצות והפסטות ממטבחו תמצאו בפיקולה פסטה גם תפריט יין מכובד שלא מותיר ספק בדבר העדפות האלכוהוליות של בעל הבית.

הטעימה התמקדה בזן הנביולו, ולמעט שני יינות לבנים בהתחלה ושני מתוקים בסוף, טעמנו רק נביולו-אים שמקורם בבתי גידול שונים: אלבה, גאטינרה, רוארו, ברברסקו וברולו.

והיה אפילו גם נביולו רוזה…

Bianchi Passione Rosa 2006
נביולו רוזה? נביולו רוזה!… באופן מפתיע הוא הצליח להעביר קצת ממאפייני הזן, מצאתי אותו פירותי עם גוונים אדמתיים, קצת עמוק (בהשוואה לרוזה, כמובן) ובעיקר טעים. כדי לחוש את היין לעומקו מומלץ להגיש אותו לא קר במיוחד – בסביבות 12 מעלות. רוזה של חורף!!!
מחיר לצרכן: 52 ₪

Caschina Chicco Roero Arneis 2006
ה"ארניז" זן לבן שמזוהה עם פיימונטה, ובית גידולו המסורתי הם גבעות ה"רוארו" (צפון מערב ללאנגה), ומכאן שמו. בהשוואה ללבנים איטלקיים רעננים כמו אורוויאטו (מחוז אומבריה) וסואבה (מחוז וונטו), ל"רוארו ארניז" נוכחות מלאה מעט יותר.
היין של "קאשינה קיקו" הוא דוגמא אופיינית-מסורתית, הוא רענן עם גוון אגוזי ברקע, מינרליות קלה וטוויסט איטלקי סימפטי.
מחיר לצרכן: 85 ₪

Cascina Orsolina Chardonnay Piemonte 2006
היין הזה יכול להגיע מכל מקום בעולם – אין בו שום איפיון פיימונטזי. בבצירים קודמים שהגיעו לארץ (2003 ואח"כ 2005) הוא היה אחד הקניות הטובות ביותר לשרדונה "עולם חדש" במשקל כבד ובמחיר הגיוני. גרסת 2006 צריכה קצת להירגע, בשלב זה היא פחות מוצלחת, נוכחות העץ מוגזמת, ניחוחות מתקתקים של חמאה וניל וקוקוס, ואם לצטט את אלדד לוי (Fat-Guy) שישב לצידי: "יש לשרדונה הזה ריח של פופקורן" הוא סיכם חצי בצחוק חצי ברצינות. וואלה, צודק.
מחיר לצרכן: 98 ₪

Francesco Rinaldi Nebbiolo d'Alba 2005
אני אוהב את היינות של רינלדי, יינות אותנטיים שמשקפים את פיימונטה. הם לא עושים מאמץ להתחבב על השותים, הם מה שהם, מסורתיים… וזה למה אני אוהב אותם.
בהתחלה היה לי קשה עם האף של היין שהיה קצת ירוק (ואח"כ נפתח), בפה הוא היה ברור יותר ומוצלח למדי, הנביולו בא לידי ביטוי, קשוח ומחוספס, מסורתי ולא מתחנף. נביולו "קטן" שמספר את הסיפור של הזן ועושה את העבודה. בעוד שנתיים יהיה טוב יותר.
מחיר לצרכן: 98 ₪

Bianchi Gattinara Valferana 1999
נביולו מאיזור גאטינרה, ואם להיות ספציפי אז מכרם "ואלפראנה". היין הזה מוכיח כי יש חיים גם מחוץ לאזור הלאנגה.
ליין ריחות בוגרים מאוזנים והרמוניים, בכל זאת בן 8, ולדעתי הוא בשיאו – תמצאו בו פרי בשל לצד ניחוחות מרתקים של גיל. מעבר לאופי הקשוח של זן הנביולו יש ב"גאטינרה" גם מידה של אלגנטיות. מאחר והיין בשיאו הוא מאד מתאים לנישת "המתיישנים" בתפריט היין, במסעדת פיקולה פסטה הוא כרגע במבצע (169 ₪ במקום 229 ₪). לשתות עכשיו!
מחיר לצרכן: 130 ₪

Caschina Chicco Roero Valmaggiore 2003
הפעם הנביולו מגיע מגבעות ה"רוארו", ואני מודה שקצת היה לי קשה להתחבר עם התוצאה. לא בגלל שהיין לא היה טוב (הנוכחים, מימיני ומשמאלי, דווקא היללו ושיבחו), אלא בגלל שזה לא היה דומה למה שאני מכיר ואוהב בפיימונטה. קצת יוצאים מברולו/ברברסקו ואני נעשה חשדן, לגטינרה 99' התחברתי, לרוארו 03' הרבה פחות.
היין היה מרשים ומלא, קשוח כצפוי, עשיר בטעם וגם טאני. יין שנותן "בומבה" בפה ומותיר רושם עז.
מחיר לצרכן: 135 ₪

Piero Busso Barbaresco San Stefanetto 2004
זהו, הפעם הנביולו כבר ממריא למחוזות הקלאסיקה הגבוה, ניחוח מסורתי מבושם ועמוק, הפרי האדום נעטף בבושם דק של ורדים מיובשים, מורכב ומענג, וגם הסיומת יפה וארוכה. יין רחב שתופס כל נקבובית בחיך. ברברסקו קלאסי. תקנו ותשמרו.
מחיר לצרכן: 320 ₪

Dosio Vigneti Barolo Riserva 1982
באופן שאינו מפתיע עולים באף ניחוחות ישנים: זפת, כמהין, בשר חרוך, אדמה רטובה, וגם ורדים מיובשים וצימוקים. אפילו שאינו מושלם, הוא מספק חוויה של ניחוחות וטעמים קסומים. בפה חמיצותו מעט בולטת מידי, אבל אחרי 26 שנה אין עניין להתקטנן (ע"ע להתעסק בקטנות). "הדוש" דיווח כי ניקה את מרתפי היקב – ובסה"כ הביא ארצה 60 בקבוקים מבציר 82' ו-60 בקבוקים מבציר 90'.
מחיר לצרכן: 680 ₪

*הטעימה הסתיימה עם שני יינות קינוח אדומים שלא הותירו בי רושם מיוחד, הראשון מבעבע מענבי ברקטו – מהיבוא החדש של הדוש – בירבט, קאשינה צ'יקו 2006 (82 ₪). השני, מיוחס הרבה יותר, ממרתפו של יואב הבעלים של פיקולה פסטה, רצ'יוטו, ג'ובאני אלגריני 1996.