לוח מודעות◂ כללי פרסם מודעה חדשה

חבורת היין שלנו התארחה, בהנאה רבה, ביקב יהושע, של ידידנו דוד בר אילן.

דוד אינו חדש על מפת היין הישראלי. חקלאות הייתה בדמו מראשית דרכו, הפקולטה לחקלאות ברחובות, התמחות בענף הגפן במכללת תל חי, יקב שורק, אצל ניר שחם, כמה בצירים בחו"ל וחזרה לארץ, תקופות קצרות יחסית כיינן באמפורה וברקנאטי ומכאן המשך הקריירה המקצועית כיינן ראשי של יקב טוליפ מ 2012 עד 2023. זו התקופה שבה שמו התפרסם במיוחד. הוא הוביל את סגנון היקב לכיוון מאופק, אלגנטי ורענן יותר, עם פחות כבדות ויותר דגש על איזון ועל זנים ים־תיכוניים. בתקופה זו היה מעורב גם בפרויקט שיתוף הפעולה של טוליפ עם יוון, מאיה.לאחר מכן שנתיים כיינן ראשי ביקב הרי גליל.

במקביל, כבר ב 2020, החל להכין יין משלו, מותג "זיקית" אך רק ב 2025 הגשים את חלומו ארוך הימים ופתח את יקב יהושע, הנקרא על שם סבו יהושע, ברמת השופט בו הוא מייצר יינות מכרמים שנטע בגבעות רמת השופט.

כמי שמכיר את עבודתו לאורך השנים, דרכו ביקב האישי שלו ברורה ומובנת. מאז הכרותנו בעבר הרחוק, הוא תמיד הדגיש את החתירה לאלגנטיות ולאיזון במקום עוצמה, אמונה שהכרם הוא מקור הזהות של היין, ולכן השקעה רבה בטיפוח הגפנים, חיבה לזנים ים־תיכוניים לצד הזנים הקלאסיים, יינות שמבטאים מקום ופחות התערבות טכנולוגית, ושליטה אישית בכל שלבי גידול הגפן והייצור ביקב.

במהלך המפגש טעמנו את כל מגוון יינותיו מבציר 2025 וגם כמה השוואות לבצירים קודמים.

פתחנו ברוזה זני, מבוסס על מרסלאן, שהציג מינרליות מאופקת, חומציות קלה וגם פירותיות לא צועקת. היין צעיר ומרכיביו עוד לא השלימו את החיבור בינינהם, אבל הוא בהחלט מראה את הכיוון המרענן והאלגנטי אליו הוא שואף, כיאה לרוזה טעים ונעים לחך.

המשכנו עם זיקית לבן 2025, מורכב מ 70% סוביניון בלאן ו 30% סמיון, יין טעים מאד, עם חומציות בולטת, אשר נושאת על גבה פרי מרענן וסיומת חדה אשר מאפיינת בעיקר את הסוביניון בלאן. לצידו טעמנו את זיקית לבן 2024, אשר מציג מאפיינים דומים, אבל עם איזון טוב יותר ונוכחות יותר מוצקה על החך, אבל שוב, בנאמנות לסגנון של דוד, יינות לא עוצמתיים, מאופקים ושואפים לענג את החך באלגנטיטות ובהתאמה למאכלים לא כבדים.

בשלב זה פנינו מערבה, לייוון וטעמנו את הזן היווני הלבן, המוכר בעיקר בהצלחתו בסנטוריני, אסירטיקו. היין ממש בתחילת דרכו, מכרם בן שלוש שנים בלבד, חומצי מאד, אבל הוזהרנו מראש, גם דוד, עם נסיונו העשיר בפרויקט מאיה וקשריו הם המומחים מיוון, יודע היטב מה יש לצפות מאסירטיקו ואין לי ספק שהבצירים הבאים יספקו לנו אסירטיקו מרשים ביותר.

עברנו לאדומים ופתחנו בזיקית אדום 2025, בהשוואה לזיקית אדום 2024 וזיקית אדום 2022. שלושתם מבוססים על סירה, מרסלאן ודוריף, ב 2025 יש גם קריניאן. שלושת האדומים מלמדים על דרכו של דוד ומראים את ההתפתחות ההדרגתית של מאפייניהם והשתלבות הזנים זה עם זה עם הזמן. שוב, האיפוק וההתרחקות מעוצמה צעקנית, ממש בולטים. זנים ים תיכוניים, במיוחד קריניאן ודוריף, יכולים להיות מאד טאנים ונוקשים, אבל כאן הם שומרים על איפוק ונעימות לחך, איזון למופת, טעימים מאד ומשאירים סיומת ארוכה. וכמובן מראים התבגרות יפה מ 2025 ל 2022.

סיימנו עם יין סירה, יין מרשים ביותר, זכה למחמאות רבות סביב השולחן, מציג יפה מאד את מאפייני התיבול הקלאסיים של הזן, אך שוב, הכל באיפוק נעים, כדרכו של דוד ביין, טעים מאד, מענג ומותיר סיומת ארוכה.

ועכשיו, ביקב הפרטי שלו, מתגלה דוד בר אילן במלואו: הוא בוחר בעצמו את הכרמים, הוא מגדל את הענבים, הוא מחליט מתי לבצור, הוא אינו כפוף לשיקולים מסחריים של יקב גדול, זה מאפשר לו לייצר בדיוק את היין שהוא מאמין בו. האם ניתן כבר עכשיו לזהות את חתימת ידו? ייתכן שעוד מוקדם, אבל אני חש כבר עכשיו את חשיבות האיזון, אין ניסיון להרשים באמצעות עוצמה, אלגנטיות בחזית, היין לא צועק. הוא נפתח בהדרגה בכוס. הוא מקפיד לשמר רעננות, והעץ אמור ללוות את הפרי, לא להשתלט עליו.

והעיקר – תחושת מקום. זהו כנראה הערך החשוב ביותר עבור דוד. הוא שואף שהיין יספר את סיפור הכרם, ולא את סיפור היקב.