לוח מודעות◂ כללי פרסם מודעה חדשה

צימוקים מתארח: השקת קטלוג שקד 2027

מאת עדיאל מזרחי - "צימוקים – על יין ואנשים טובים" | 22/11/2026

חברת שקד השיקה את קטלוג היינות שלה לשנת 2027 באירוע שנמשך על פני יומיים מלאים ב"גן העיר" בתל אביב. אירוע עשיר, מופק כהלכה, מפנק ומעניין.
טל שקד סיפר לי שהחברה מתחדשת ביינות הן מהאזורים המסורתיים כמו קיאנטי קלסיקו מטוסקנה והן מאזורים חדשים לנו כמו בזיליקטה, אזור היין החדש לי שבין פוליה לקלבריה, דרום איטליה, לצידם עולה חדש ישן, Rolot, מאזור היין הכל כך מיוחד הזה שבצרפת – ג'ורה, אשר היה מיוצג בארץ ויבואו הופסק ועכשיו הוא חוזר אלינו באמצעות שקד.
יקב יווני, החמישי במספר, נוסף לקטלוג, עם יינות מרתקים אשר נותנים תמורה טובה לכסף. גם בשורה בפי טל, לאוהבי האסירטיקו, כמוני, שהם מחכים עתה לאסירטיקו כשר שיגיע בקרוב. כיף לשמוע.
גם יקב Ru הצרפתי חוזר. הוא היה בקטלוג לפני כשנתיים וירד עקב חוסרים אצל היצרן. עתה הוא שב אלינו בעוצמה, אחד היינות שלו היה בין מצטייני הטעימה שלי, ושני ספרדים מוכרים קמפו ויוחו וגנדיה, שניהם מכוונים לחלוטין לפלח היינות הזולים הנושאים איתם את בשורת התמורה הטובה לכסף.
הקהל, אנשי מסעדות, ברי יין וחנויות, הגיע בהמוניו, וטעם את היינות שבעיקר כוונו אליו, המתאימים למגוון המחירים בחנויות, להגשה בברי יין וכאלה שהתאימו למסעדות במנעד רמות.
המבחר היה עצום, קשה לתאר את כל היינות שטעמתי, ובכל זאת כמה שצדו את חכי:
.
יקב Averoff מיוון
מנהל השיווק של היקב הוביל את הטעימה. לא תמיד אני מציין את שמות המציגים אבל הוא היה איש מקסים, ובעיקר קראו לו ואסיליס אנסטאסופולוס, לא יכולתי להתעלם משם מדליק שכזה, שמיד מכניס אותך לוויב היווני הנכון.
יקב הבוטיק הזה מצפון יוון, הגבוה והיפה, קיים משנת 1959, שזו גם שנת הלידה שלי. החיבור היה מהיר, בעיקר ליין הלבן שהגיש, שהיה מורכב משרדונה (50%) שעבר מעט חבית, מוסקט (20%) ומלבזה (30%). מעט מתיקות נעימה וארומה מלטפת, גוף שרדונאי טוב, 13%, חמיצות מאוזנת לפי הספר וסיום לא ארוך. יין חביב וטוב.
גם הרוזה היה נעים לשתייה, מענבים מקומיים. מוגדר כחצי יבש אך מתיקותו כמעט ואינה מורגשת עקב חומציות גבוהה שמאזנת. מעניין. שתו אותו כך, לא דורש אוכל לידו.
חברי החדש מיוון, ואסיליס, ציין שהיקב ייצר את הקברנה סוביניון הראשון ביוון, בסוף שנות החמישים אבל ממנו לא טעמתי. אני כבר המשכתי הלאה לצרפת..
.
יקב Perrin מצרפת
על היקב המרשים הזה מדרום עמק הרון כתבו רבים וטובים ממני לפניי. ידידי רן בירון כתב גם ב"צימוקים" ממש בימים אלה פוסט מקיף על ערב בו השתתף ואשר הוקדש למיטב יינות היקב. חובה לקרוא.
אני שפספסתי את אותו ערב, "הסתפקתי" בשיחה מרתקת וארוכה עם קייל ואן רויין או בצרפתית Kyle Van Rooyen, מנהל אזורי למזרח התיכון ואפריקה (Area Director Middle East and Africa) ביקב הצרפתי Famille Perrin . הוא הצטרף ליקב הצרפתי בספטמבר 2023, והקים את המשרד האזורי של החברה בדובאי, משם הוא גם הגיע אלינו.
את רבים מיינות היקב אני מכיר מטעימות קודמות, אבל תמיד אשאף לטעום את הג'יגונדאס האהוב עליי ואת הפסגה הבלתי מתפשרת של היקב, שאטו דה בוקאסטל (Château de Beaucastel) בגרסת המגנום שלו.
אבל הפסגה האמיתית של היקב בעיניי הצנועות היא דווקא היין הלבן משאטונף די פאפ, מבוסס גרנאש בלאן. יין שמרגיע אותי, מלטף אותי ועושה לי טוב. כתבתי עליו בעבר תחת הכותרת "בלדה של להקת רוק" על יינות לבנים מיקבים שמתמחים דווקא באדומים, שבעיניי הלבנים הללו, הם הכי טובים שיש, ממש כמו בלדה מרטיטה ושקטה של להקת רוק, ממש כמו היין הזה.
לראשונה טעמתי את ה-CdR, הקוט די רון הלבן שלהם, מסדרה נמוכה יותר אך השווה לכל כיס ונותנת תמורה טובה לכספנו. מרסאן, רוסאן וויונייה, עם טוויסט נהדר של גרנאש שעושה עבודה נהדרת, יחד הם יוצרים אוירה של איכות יוצרת עניין. אהבתי.
.
יקב Moillard מצרפת
זהו כמובן לא מפגשי הראשון עם בית היין הצרפתי הוותיק והמוערך מאזור בורגון (Bourgogne) שבצרפת. הוא נוסד בשנת 1850 בעיירה Nuits-Saint-Georges, בלב אזור היין המפורסם של קוט דה נואי ומתמחה בפינו נואר ובשרדונה מאזורי היין הכי נחשבים שבאזור יין אדיר זה. יש לו גם קרמו מבעבע טוב (Crémant de Bourgogne), אבל אני אוהב במיוחד את הלבנים הרעננים והעשירים שלו.
יוצא דופן בטעימה היה ה- Saint Bris, היחיד אשר מיוצר מענבי סוביניון בלאן. תופעה חריגה באזור שרדונאי זה. יין יחודי, סוביניון שונה ממה שמכירים, עוצמתי, ארומטי, נטול חבית ומעט מריר בסיום. אהבתי אותו.
לידו טעמתי את ה-Saint- Veran הפירותי והטוב, גם הוא ללא חבית, את ה- Chablis Coquillage (צדפות), המעט רגוע יותר, 12%, וטעים, וקינחתי עם ה- Chablis Premier Cru. כאן כבר הורגשה החבית (50% בחביות), העוצמה היחסית (12.5%) והחמאתיות שמתלווים אליה.
דעתי על יינות שבלי אינה חדשה, הם יינות טובים בדרך כלל, אבל יש לבנים אהובים עליי יותר. ואם שבלי, אז איכשהו אני נוטה בדרך כלל ל"פשוטים" יותר, לא פרימייר ולא גרנד קרו, למרות שהם מייצגים איכות גבוהה יותר של עשיית יין. אני סבור שיינות שבלי ללא עץ וללא עשייה מורכבת הם המייצגים את הטרואר המאד מיוחד שם.
.
יקב פטרונוסטר (Paternoster) – איטליה
יקב פטרנוסטר הוקם בשנת 1925 בעיירה בארילה שבמחוז בזיליקטה, מנוהל על ידי חברת טומאסי ונחשב לאחד מעמודי התווך ההיסטוריים של ענף היין בדרום איטליה. כרמי היקב נטועים באדמה וולקנית עשירה במורדות הר הגעש הכבוי וולטורה, מיקום אידאלי לגידול ענבי יין.
היקב מתמחה בייצור יינות איכותיים מזן הענבים המקומי והעוצמתי אליאניקו המכונה לעיתים הברולו של הדרום אליו התוודעתי לאחרונה ולמדתי לאהוב אותו. עינב מושלם.
היין המרכזי בטעימה היה ה- וולקניקו (Vulcanico), יין לבן יבש מענבי פלנגינה (Falanghina) שבאזור בזיליקטה, 680 מ' גובה.
היין, נעים מאד על האף, פרי קיצי שמורגש היטב, גוף בינוני ומפגין עומק רך, חמיצות בינונית מרעננת וסיום קליל כיף של יין.
טעמתי גם את ה- Friuli Blanco הארומטי והמעט מריר (יופי של מרירות) וגם את שני האדומים שהוצגו, ה- Synthesi 2021 העוצמתי והטניני, ואת ה- Surani Primitivo 2022 החביב. אבל חזרתי ללבנים שעניינו אותי יותר, בעיקר הוולקניקו.
.
יקב פטיני (Pattini) – איטליה
יקב Pattini הוא מותג יינות איטלקי צעיר יחסית, המשלב בין מסורת היין האיטלקית לגישה מודרנית, עם מגוון יינות המגיע ממספר אזורי יין מרכזיים באיטליה כמו טוסקנה, ונטו ופוליה.
הטעימה התרכזה באדומים שמאזור טוסקנה, ואי אפשר היה להתעלם משלל התוויות הצבעוניות והמעניינות על גבי 6 הבקבוקים שבטעימה.
טעמתי את ה- Rosso הבסיסי והפשוט יחסית ובכל זאת לא כבד, נעים לשתייה, את ה-Chianti 2024 למי שאוהב יין שהוא עדיין בסיסי יחסית אבל עם מנעדי חבית וטנינים טובים, את ה- Chianti Reserva, אשר מדלג שתי רמות מעלה עם גוף ומורכבות ראויים. יין טוב, לי היה יותר מידי חבית על החך, אבל אני יודע שרבים מאתנו אוהבים תחושה זו, ואני המיעוט.
הטוב בטעימה הזו וזה שאהבתי במיוחד היה ה- Chianti Classico 2022, מחלקות נבחרות של סנג'ובזה עם מעט קנאיולו. שהה 8 חודשים בחבית ועוד 6 חודשים בבקבוק טרום שיווקו, טניני, איכותי. יין טוב מאד, איטלקי קלאסי, פירותי, יבש ובעל אופי ים-תיכוני, שמתאים מאוד לארוחה איטלקית טובה, או כמו שאני אוהב, ככה, סתם, בלי כלום, בכיף.
.
יקב פיריאטו (Firriato) – איטליה
יקב Firriato הוא אחד מיקבי האיכות המוכרים של סיציליה, דרום איטליה. היקב נוסד בסוף שנות ה־70 ותחילת שנות ה־80 על ידי סלוואטורה די גאטאנו(Salvatore Di Gaetano) . ל- Firriato כרמים במספר אזורי גידול שונים בסיציליה, ובהם אזור טראפאני, הר הגעש אטנה והאי פביניאנה. שילוב המאפשר ליקב לייצר יינות בעלי אופי שונה ומיוחד. כל היינות מיוצרים מענבים מקומיים, כולם ללא עץ, כולם זניים.

טעמתי את ה- Inzolia עם האף הכיפי והחדש לי והחומציות המצוינת, את ה- Etna Bianco, מהאדמה הוולקנית של מרומי אתנה (900 מטר). הגובה מורגש, מעט פחות פירותי, אולי מעט עצור, אבל חד וטעים, גם רוזה היה מאתנה, Etna Rosato עדין נחמד, בעל גוף נוכח ולסיום 2022Rosso מאותו עינב של הרוזה, Marrelo Mascallese, אני מקווה שאני מבטא זאת נכון, חומצי, מאד טניני, חומצי, 13.7% שכמעט ולא מורגשים. יין מצוין, אחד הבולטים בטעימה אשר כאמור הוקדשה לבעלי מסעדות וברי יין. בול.
.
והיה שולחן ארוך אינסופי של יינות שהתחיל באיטליה והסתיים בצ'ילה. שם מצאתי כמה פנינים:
קרמו די ג'ורה (Cremant du Jura) – 100% שרדונה של דומיין רולה Domaine Rolet) אשר סופסוף חזר לארצנו.
בוז'רון של רו (Roux Pere & fIls – Bouzeron) – סינגל ויניירד 2022, אליגוטה, אחד ה-יינות של הטעימה. "נכנע" לטעמי רק לארניס שבמשך, אף מושלם וטעם נהדר ואני עפתי עליו ובעקבותיי עוד רבים.
פינו נואר סונומה של קורנבול Angels & Cowboys, בדרך כלל שמרן כמוני מעדיף פינו צרפתי טוב, אבל היה כיף להיות מופתע מהחוויה הצעירה (צעיר…) הג'וייסית, החומצית והטובה שעברתי.
סירה גראן רזרבה 2024 מיוחד במינו של יקב טראפקה הצ'יליאני (Vina Tarapaca, Syrah Gran Reserva), אשר "עשה עליה" מרשימה לארץ עם שלל יינות. זה היה המיוחד והטוב מכולם, בעיניי.
פארה 2024 לבן של יקב ריזרדי (Ferra 2024, Guerrieri Rizzardi) סואבי מזן גרגנגה, פחות מינרלי ויותר טרופי מהצפוי, פה מצוין, יין טעים
ארנייס – סקו מונקייקו קרבונה (CECU, Roero Arneis,Monchiero Carbone) –ה-יין הנבחר שלי מהטעימה, ארניס קסום, בגרסה המעט כבדה יותר של הזן, כנראה שעבר תסיסה מלולקטית מהותית, אף נועז, עוצמתי, חזק מריר וטעים. ליגה !
.
יקב רקנאטי
יש לי חיבה מיוחדת ליקב הזה ולאנשיו. זה לא חדש. היקב עבר לאחרונה מספר שינויים פרסונליים מהותיים של החלפת יינן ראשי ומנכ"ל. הזדמנות מופלאה להתרעננות וחידוד השורות.
הלכתי לראות.
אסף עזר ודנה אבנרי מקבלים את פניי, גורמים לי לחזור ולהרגיש בבית. שיחת עדכון קצרה עם אלון ארבל המנכ"ל ומאירם הראל היינן מזה חצי שנה והיידה טועמים יין.
קולומבר תל פארס 2026 לפתיחה. הוא כבר מהבצירים הראשונים של מאירם, וההתרגשות רבה. בוקבק בינואר, חצי שנה על השמרים. זן אסטרטגי, חדש מהחלקה בתל פארס שכבר הוציאה יינות איכותיים. מוגדר כיבש למרות המתקתקות המלטפת שמביא הזן. נולד למסעדות טובות. כיף של יין.
גרי דה מרסלן (מיכל) – המוכר והטוב, עדיין במהלך העשייה, בוקבק לקראת פסח וכבר ניתן לראות לאן פניו מועדות. לא מבייש את אחיו הקודמים.
מראווי 2024 – זן לא חזק או עוצמתי. יינות למיטיבי לכת, יין שצריך להיות קשוב אליו. בעבר כתבתי עליו, שהוא נחמד, שהוא טעים, אבל חסר בו מעט יין.. חוץ מזה הוא אחלה.
מרלו 2024 הרי הגליל – עוד ניסיון לייצר מרלו ישראלי טוב בסיסי וחביב, לא מעבר. תחת הגדרה זו הוא עובר את המבחן.
קברנה סוביניון 2023 מול 2024 – ה-2023 מזכיר לי מאד את הרקנאטי הבסיסי והשולחני, לעומתו ה- 2024 הוא כבר מדרגה שלמה מעל. האף טוב יותר, הגוף טוב יותר, העבודה הייננית מורגשת. יותר התיישנות, יותר תשומת לב לפרטים. השיפור ניכר, הכיוון טוב.
קברנה סוביניון 2023 כרם לבנון – יין טוב מאד. "מופע זני לחלקה/כרם" כהגדרתם. יין לריצה ארוכה, נהניתי כבר עכשיו, שווה לשוב ולדגום עם השנים.
קריניאן פרא 2022 – היה ונשאר פרא של יין. אהוב ליבי, תמיד אוהב לחזור אליו. שווה לשמור עליו ככה, גם בתקופת השינויים שצפויה ביקב.
אז בהצלחה לצוות, הדינמיקה הטובה בניכם ניכרת לעין, אל תחששו משינויים, אך זיכרו לשמור על נכסי צאן הברזל שלכם, דוגמת הקריניאן פרא.

.
לסיום – שיעור בצניעות אצל יהודה נהר, ידידי מיקב יזרעאל
הגעתי אליו בסוף, הלום יין ולא מודה בכך, מכירים את ההרגשה? מבקש מיהודה רק יין אחד, רק אחד אחרון להיום. יהודה מגיש לי יין אהוב עליי במיוחד. קריניאן 2024, גפנים בוגרות. כיף של יין. אף נהדר תות שדה שרק נקטף עם ריח אדמה שעדיין דבק בו, חמיצות מצוינת וטנינים בינוניים. יהודה אומר שלדעתו היין יהיה מושלם בעוד כמה שנים. הוא יחיה עוד כמה שנים? אני שואל בספקנות לא ראויה. במקום תשובה יהודה מחייך, מוזג יין מדקנטר ומבקש ממני לשוב ולטעום. יין טעים לפניי, חי, ערני, בועט. זה לא אותו בציר, כך יהודה, למעשה זהו קריניאן 2016, גפנים בוגרות, בן 10 שנים. במיטבה ותשובה הולמת לספקן כמוני ביכולת היין הטוב הזה להתיישן.
צניעות היא תכונה חשובה ביין, כשלתי בה הפעם. מקווה שלמדתי.
.
כיף של אירוע, תודה למארגנים, למשתתפים ובעיקר למציגות ולמציגים



מודעות אחרונות בנושא: