לוח מודעות◂ אירוע יין פרסם מודעה חדשה

יקב דלתון – הסדרה המשפחתית – סיפורה של משפחת הרוני

ציוני דרך על קצה המזלג, או יותר נכון על שפת כוס היין.

יקב דלתון, אשר ממוקם בפארק התעשיה שליד מושב דלתון, ממש ליד כרם בן זמרה, החל את דרכו לפני שלושה עשורים. אב המשפחה מתי הרוני ובנו אלכס, אשר שורשי משפחתם בפרס, עלו לארץ מתוך ציונות לשמה ולדבריהם, מתחילת דרכם בארץ, ראו בהקמת יקב בישראל שליחות חשובה, הן בקשר לאדמה והן ברצון לפתח את האזור, ליצור מקומות עבודה חדשים ולקדם את התיירות בסביבה.
בתחילת שנות האלפיים כבר הגיע היקף הייצור לכ 300,000 בקבוקים בשנה. ב 2002 הצטרפה לצוות הייננית נעמה סורקין, אשר במהלך כמה שנים העלתה את היקף הייצור עד מיליון בקבוקים בשנה. כיום נטועים לרשות יקב דלתון כ 800 דונם בגליל, ובהסכמים עם כורמים, גם גפנים מאזורים נוספים בארץ.
עם עזיבתה של נעמה סורקין, בשלהי העשור השני של המאה הנוכחית, מונה לתפקיד היינן גיא אשל, שהגיע לדלתון לאחר תקופת לימודים והתמחות בחו”ל וכפי שמספר אלכס, "הביא עמו גישה חדשה ורעננה לתהליך הגידול והייצור, הקפדה על כל פרט וסקרנות מתמדת". כמי שמכיר כמה "סקרנים" רציניים בענף, אין לי ספק שזאת תכונה שמעלה ייננים לקדמת הבמה ולדעתי, גיא כבר בהחלט שם.

במקביל לכך, בשנים האחרונות משפחת הרוני נטלה על עצמה את הובלת היקב, כאשר אלכס הרוני הוא מנכ"ל נטול פשרות שרץ קדימה וזוגתו בילי הרוני מנהלת ביד רמה את הפיתוח העסקי. הם ממשיכים להעזר ביועצים חיצוניים ובשנים האחרונות מלווה אותם גם מיודענו, איש היין אלעד שוהם.

האוסף המשפחתי
במפגש שנערך לפני מספר ימים, לקראת ציון השנה ה 30 של היקב, הציגו אלכס ובילי את הסדרה החדשה אשר נושאת את השם "האוסף המשפחתי" ואלעד שוהם הנחה את טעימתם, יחד עם יינות דלתון נוספים. לטענת בילי ואלכס, ואני בהחלט מסכים איתם, הכינוי "ריזרב" שבו השתמשו בעבר, כיקבים רבים אחרים, איבד את ערכו בארץ, כי אין חוקי יין שמגדירים "ריזרב" כפי שמקובל בארצות היין של העולם הישן ולכן, כדי להדגיש את ייחודם של היינות הזניים המתיישנים של היקב, שמלווים את היקב מראשית דרכו ואהובים במיוחד על המשפחה, החליטו להציגם תחת קורת גג שנושאת את השם המחייב "האוסף המשפחתי" והם חוזרים ואומרים בקול רם, תרתי משמע, "זוהי המורשת המשפחתית שלנו פה, בגליל".

תאור יינות הסדרה Family Collection ורשמיי טעימה אישיים שלי

סוביניון בלאן 2022 Family Collection
מבוסס על חלקות מכרם אלקוש אשר נהנות ממיקרו אקלים קריר וערפילי שגורם להבשלה איטית אשר תורמת ליין את מנעד ניחוחותיו ורעננותו. מיד לאחר הבציר, תסיסה קרה ואח"כ היין נשמר על משקעיו כשלושה חודשים וסיים את דרכו בסינון, לקראת הביקבוק.
רשמיי: בלגימה הראשונה, חשתי שמוקדם לשפוט אותו, אבל לאחר שהות בכוס ועליית הטמפרטורה בכמה מעלות צלזיוס, הופיעו ניחוחות נעימים של הדרים, אשר הובילו לטעמי פרי, בעיקר אשכולית, יחד עם לימוניות מאופקת, לצד מתיקות קלה על החך ומרירות מעודנת של תפוח ירוק בבליעה, אשר מקנה לו רעננות נעימה שמשתקפת גם בסיומת החדה. לטעמי, היין מזכיר סגנון ניו זילנדי ופחות סגנון סנסר, אבל הוא גלילי והעיקר, טעים.

קברנה סוביניון גליל Family Collection 2020
מבוסס על ענבי קברנה סוביניון שמגיעים משלוש חלקות במרום הגליל, כפר שמאי, אלקוש וכרם בן זמרה. ענבי כל חלקה נבצרים, מותססים ומתיישנים בחביות עץ אלון בנפרד ורק לאחר מכן מורכב הבלנד ונח עוד עשרה חודשים בחביות לפני הביקבוק.
רשמיי: הזן הזה, מטבעו המקורי, זקוק לזמן כדי להביע את עצמו, אבל, שוב לאחר שהות בכוס, הוא מגלה את יכולותיו ואת עוצמתו. ניחוחות אופייניים של פירות יער, אשר מובילים לטעמי פרי שחור, במיוחד שזיף ודובדבן, יחד עם תיבול קל ולמרות שהם נישאים על חומציות מרעננת, הנוכחות על החך היא בהחלט של גוף מלא, עפיצות לא מעיקה, איזון מלא וסיומת ארוכה מענגת. אהבתי מאד.

שיראז Family Collection 2020
מבוסס על ענבי שיראז שמגיעים מהחלקה הוותיקה של היקב בשמורת הטבע של הר מירון, כרם ספסופה ומעט מכרם אלקוש. תסיסה בניירוסטה, שנה בחביות עץ אלון ועוד כמחצית השנה בבקבוקים.
רשמיי: אין זה שיראז שמתיימר לחקות את היינות של עמק הרון. זה השיראז של דלתון שנותן את הדיבור לטרואר הגלילי. הוא חד וממוקד כיאה לזן, אבל עם זאת הוא לא תוקף את החך, אלא מלטף אותו במרקם קטיפתי, עפיצות נעימה לחך, תיבול מאופק, חומציות מרעננת וכל המרכיבים יחד באיזון למופת. יין משכמו ומעלה לטעמי.

יינות נוספים שטעמנו במהלך המפגש
המפגש, כאמור, הוקדש בראש ובראשונה לשלושת היינות הראשונים של הסדרה המשפחתית החדשה, אבל לצידם, טעמנו, בעונג רב, עוד שלושה יינות.

BRUT
פתחנו במבעבע NV העונה לשם BRUT ואכן כשמו כן הוא, מבעבע יבש, עשוי בשיטה המסורתית. מאחר שאסור, בצדק אתי רב, לכנות מבעבעים בשם השיטה בה הם מיוצרים במקום הולדתם, הכותרת היא "בשיטה המסורתית" וכל חובב יין יודע את משמעות הכותרת. עם זאת, כמו ביינות האחרים, מן הראוי לחפש בהם את מאפייני הגליל שלנו. עשוי מענבי זינפנדל ופינו גרי. הנוזל התיישן על השמרים במשך שלוש וחצי שנים והתוצאה מרשימה. מהמבעבעים הישראלים הגדולים שטעמתי בעשור האחרון. יוצרו ממנו רק 1,000 בקבוקים. ממש עבודת יד. נהדר. אהבתי מאד.

קברנה סוביניון ריזרב 2014
אין זה מפתיע שכאשר יקב שמכבד את עצמו מגיש לטעימה קברנה סוביניון צעיר, הוא מגיש לצידו גם קברנה סוביניון מתיישן, כדי להראות, בצדק, את גדולתו של הזן ואת מימוש הפוטנציאל שלו כאשר הוא מגיע מחלקות טובות ומטופל על ידי ייננים מוכשרים שיודעים היטב את מלאכתם. אכן, מתבגר בכבוד, מציג ניחוחות מאופקים של עומק המרתף, טבק, פטריות ועור, גוף מלא, טעמים של יין מתבגר שעדיין כוחו במותניו. יופי של יין. כל הכבוד ליוצריו.

פרדיסיה מוסקט אלכסנדרוני 2022
מבוסס על ענבי מוסקט אלכסנדרוני מכרם וותיק במושב קדרון. הוא שייך לסדרת "אסופה" שהיא, לדברי אלכס ובילי, "מגרש המשחקים של היינן גיא אשל, אסופה של רגעים ורעיונות שהוא צבר ויחד עם בעלי היקב הם רוצים לתת להם ביטוי בעשייה. לכל יין סיפור משלו… כולם נועדו להוסיף טעם וצבע לאוכל".
היין מיוצר בשיטה שהייתה מקובלת בעבר, בציר ידני, הפרדה מהשזרות, תסיסה ספוטנית, ללא הוספת שמרים, והשרייה על הקליפות למעלה מחצי שנה. לאחר מכן שפייה עדינה, סינון גס וביקבוק. יין כזה מוכר בעולם כ Orange Wine – יין כתום. לאחרונה נעשים נסיונות כאלה בארץ, יש אוהבים יותר, יש פחות. אני מכבד סקרנות של יינן ומוכן לטעום וללמוד כל חידוש, או מיחזור העבר. יין קל, עדין ומענג וגם מעניין.

הווה ועבר ויחמור פרסי

המפגש עם בילי ואלכס והצוות שלצידם, הראה לנו שוב את הקשר העמוק של משפחת הרוני למולדתם הנוכחית ובמיוחד לגליל העליון, יחד עם הכבוד שהם רוחשים לשורשי המשפחה ומכאן גם הסמל של היחמור הפרסי אשר מוצג על תוויות יינותיהם ורבים מצאצי היחמור הפרסי ממש משוטטים גם בימים אלו בין שורות הגפנים בכרמי היקב. (הבהרה בקטע הבא).

היחמור הפרסי הוא אייל גדול ששמו נגזר מהמילה הקדומה "חמר" אשר מזכירה צבע של יין אדום שדומה לצבע פרוותו של האייל. הזן הזה חי בארץ בעבר הרחוק, ניכחד לחלוטין בעולם, אך אוכלוסיה קטנה נשארה באירן וממנה הגיעו זוג לגן חיות בגרמניה לטיפול ורבייה ואח"כ חזרו והמשיכו להתרבות באירן. בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת הגיעו לארץ (כשאל על עדיין טסה לאירן) כמה בודדים, טופחו והתחילו את דרכם בחי בר. בשנות התשעים התחילה רשות הטבע והגנים להחזירם לטבע וכיום משוטטים כמה מאות בהרי יהודה, בכרמל ובגליל העליון. (גילוי נאות, מקור המידע: כתבה של ד"ר עמית דולב, פורסמה ע"י רשות הטבע והגנים, ב 20/4/2020)

לא נותר לי אלא להודות לבילי ולאלכס שהזמינו אותי למפגש המרגש ולאחל למשפחת הרוני ולכל צוות יקב דלתון, עתיד פורה ומצליח עם כניסתם לעשור הרביעי של עשייה, תשוקה וסקרנות. לחיים!